אנו בונים עיר

א. אָנוּ בּוֹנִים עִיר גְּדוֹלָה יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם וְנִכָּנֵס כֻּלָּנוּ שָׁם עִם כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁלָּנוּ הָרַב, הַגָּדוֹל עִם בֻּבּוֹת, עֲגָלוֹת וְסוּסִים, מְכוֹנוֹת וּמַכְבֵּשׁ, מַסְמְרִים, פַּטִּישִׁים אָנוּ בּוֹנִים עִיר גְּדוֹלָה יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם... הָבוּ נָא מֶלֶט הֵא לָכֶם חוֹל הָבוּ נָא מַיִם וְטִיחַ נִבְלֹל נִבְנֶה אֶת אַרְצֵנוּ נִצֹּק גַּם גַּגּוֹת נִסְלֹל אֶת הָרְחוֹב וְנִטַּע אִילָנוֹת הַטּוּ נָא הַשֶּׁכֶם, יַחְדָיו נַעֲמֹל עִירֵנוּ יָפָה מִכֹּל. ב. מִי בָּא לְעִירֵנוּ? רִאשׁוֹן בָּא הָאוֹפֶה – לַחְמֵנוּ הוּא אוֹפֶה וְהַסַּנְדְלָר – מַכְרִיז עַל סַנְדָּלִים גַּם רוֹפֵא שִׁנַּיִם – אֲבוֹי לִי לְשִׁנַּי פִּתְאוֹם מוֹכֵר הַגְּלִידָה מוֹפִיעַ וְכֻלָּם, כֻּלָּם רָצִים אֵלָיו. זֶה מְצַחְצֵחַ וְזֶה מוֹכֵר שְׂרוֹכִים זֶה עִתּוֹן צוֹרֵחַ וְזֶה מוֹכֵר פְּרָחִים כֻּלָּם בְּיַחַד עוֹבְדִים טוֹרְחִים שְׂמֵחִים פִּתְאוֹם מוֹכִר הַגְּלִידָה מוֹפִיעַ וְכֻלָּם, כֻּלָּם רָצִים אֵלָיו. ג. אֵיךְ בָּאִים לְעִירֵנוּ? זֶה עַל סוּס מֵעֵץ זֶה בִּלְבוּשׁ שֶׁל לֵץ זֶה עַל גַּלְגַּלָּן וְעַל חֵבֶל בָּא קַפְצָן וְהִנֵּה עַל סְקֵטִים בָּא מְנַקֶּה הָאֲרֻבָּה... ד. - רַב שָׁלוֹם גְּבֶרֶת אֶצְלֵךְ מַה נִּשְׁמָע? - דָּן קִבֵּל חַזֶּרֶת, תִּרְצָה מְנֻזֶּלֶת וְתִינוֹק הַזֶּה מִשְתַּעֵל נוֹרָא מַה לַּעֲשׂוֹת? פָּרוּעַ הוּא וּמְלֻכְלָךְ תָּמִיד. - הַגֵּד נָא לִי רֹאשׁ שֵׁבֶט, נֻצַּח הָאוֹיֵב - לֹא נֻצַּח עֲדַיִן, אַךְ הֱיֵה בָּטוּחַ כִּי בְּטֶרֶם יוֹם שׁוּב יַחֲלֹף גֻלְגָּלְתּוֹ אֶתְלֶה עַל וִיגְוָם – בַּמַּחֲנֶה כָּךְ אֲנִי נִשְבָּע. רַב שָׁלוֹם מוֹרֶה מַה חָדָשׁ אֵצֶל בְּנִי הוּא שׁוֹבָב גָּדוֹל וְהוּא קִבֵּל מַכּוֹת כִּי הוּא אֶתְמוֹל זָלַל כָּל הַגִּיר בְּזְמַן אֲרוּחַת הַבֹּקֶר מַה תֹּאמַר לְחֻצְפָּתוֹ שַׁעֲרוּרִיָּה ה. נֶהָג הִנְנִי - אֲנִי רוֹצֶה כַּרְטִיס לְבֵית הַפּוֹעֲלִים שָׁם יֵש לִי אָח וְגַם אָחוֹת עָלַי לִרְאוֹת אוֹתָם - שְׁנֵי גְּרוּשׁ בְּבַקָּשָׁה - זֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי - בְּלִי כֶּסֶף אֵין כַּרְטִיס - אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ, נִסַּע בִּטְרֶמְפּ - חַלְבָּן הִנְנִי - אָז תֵּן לִי כּוֹס חָלָב וַחֲבִילַת חֶמְאָה וּקְצָת שַׁמֶּנֶת מְתֻקָּה בִּשְׁבִיל הַחֲתוּלָה - שְׁנֵי גְּרוּשִׁים זֶה עוֹלֶה - זֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי - בְּלִי כֶּסֶף אֵין חָלָב - אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ נִשְׁתֶּה גָּזוֹז. ו. לַיְלָה בָּא, כָּל הָעִיר נָמָה רַק יָרֵחַ מְטַיֵּל עַל הַגַּגּוֹת מִי זֶה שָׁם פּוֹסֵעַ בִּדְמָמָה? הֶחָתוּל, הֶחָתוּל אֲבָל לְפֶתַע טוּ טוּ טוּ הַגַּמָּדִים מִשְׁתַּלְּטִים עַל הָרְחוֹבוֹת וְהֵם פּוֹלְשִׁים אֶל הַבָּתִּים מְשַׁפְשְׁפִים וּמְנַקִּים וּבוֹ בַּזְּמַן שׁוֹתְקִים, שׁוֹתְקִים אֲבָל בֵּינָתַיִם שַׁחַר בּוֹקֵעַ קֶרֶן אוֹר הוּא שׁוֹלֵחַ גַּם לְשָׁם גַּם לְכָאן בֹּקֶר כְּבָר מֵאִיר לָבָן קוּמוּ, הַזְּמַן הִגִּיעַ קוּמוּ נָא בֹּקֶר טוֹב שֶׁמֶשׁ בָּא. ז. אֶצְלֵנוּ לַגְּדוֹלִים אֵין זְכוּת דִּבּוּר – אֵין רַק הַיֶּלֶד יִמְשֹׁל בָּעִיר הַזֹּאת. רֹאשׁ עִירִיָּתֵנוּ הוּא רַק בֶּן שֶׁבַע וְהַדּוֹדוֹת פֹּה וְהַדּוֹדִים הֵם יְלָדִים שׁוֹטֵר, הוּא אֶצְלֵנוּ רַק בֶּן שֵׁשׁ. - הִנְנִי פֹּה שׁוֹטֵר פַּנּוּ דֶּרֶךְ חִישׁ מַהֵר, לְהִזָּהֵר אוֹר אָדֹם לַעֲמֹד לֹא נֵרֵד לַכְּבִישׁ עֲמֹד! בְּלִי רְשׁוּת אַל יַעַל אִיש אוֹר יָרֹק עַל הַכְּבִישׁ פַּנּוּ דֶּרֶךְ לָנוּ חִישׁ הִזָּהֵר אוֹר אָדֹם לַעֲמֹד אוֹר יָרֹק יֵשׁ לִצְעֹד שִׂימוּ לֵב שְׂמֹאלָה שְׂמֹאל וְנִצְעַד לַמְרוֹת הַכֹּל [חוזרים על הבית הראשון] אָנוּ בּוֹנִים עִיר...א. אנו בונים עיר גדולה יפה מכל ערי עולם ונכנס כולנו שם עם כל הרכוש שלנו הרב, הגדול עם בובות, עגלות וסוסים, מכונות ומכבש, מסמרים, פטישים אנו בונים עיר גדולה יפה מכל ערי עולם... הבו נא מלט הא לכם חול הבו נא מים וטיח נבלול נבנה את ארצנו ניצוק גם גגות נסלול את הרחוב וניטע אילנות הטו נא השכם, יחדיו נעמול עירנו יפה מכל. ב. מי בא לעירנו? ראשון בא האופה – לחמנו הוא אופה והסנדלר – מכריז על סנדלים גם רופא שיניים – אבוי לי לשיני פתאום מוכר הגלידה מופיע וכולם, כולם רצים אליו. זה מצחצח וזה מוכר שרוכים זה עתון צורח וזה מוכר פרחים כולם ביחד עובדים טורחים שמחים פתאום מוכר הגלידה מופיע וכולם, כולם רצים אליו. ג. איך באים לעירנו? זה על סוס מעץ זה בלבוש של לץ זה על גלגלן ועל חבל בא קפצן והנה על סקטים בא מנקה הארובה... ד. - רב שלום גברת אצלך מה נשמע? - דן קיבל חזרת, תרצה מנוזלת ותינוק הזה משתעל נורא מה לעשות? פרוע הוא ומלוכלך תמיד. - הגד נא לי ראש שבט, נוצח האויב - לא נוצח עדיין, אך היה בטוח כי בטרם יום שוב יחלוף גולגלתו אתלה על ויגום – במחנה כך אני נשבע. רב שלום מורה מה חדש אצל בני הוא שובב גדול והוא קיבל מכות כי הוא אתמול זלל כל הגיר בזמן ארוחת הבוקר מה תאמר לחוצפתו שערוריה ה. נהג הנני - אני רוצה כרטיס לבית הפועלים שם יש לי אח וגם אחות עלי לראות אותם - שני גרוש בבקשה - זה קצת יותר מדי - בלי כסף אין כרטיס - אנחנו לא צריכים אותך, ניסע בטרמפ - חלבן הנני - אז תן לי כוס חלב וחבילת חמאה וקצת שמנת מתוקה בשביל החתולה - שני גרושים זה עולה - זה קצת יותר מדי - בלי כסף אין חלב - אנחנו לא צריכים אותך נשתה גזוז. ו. לילה בא, כל העיר נמה רק ירח מטייל על הגגות מי זה שם פוסע בדממה? החתול, החתול אבל לפתע טו טו טו הגמדים משתלטים על הרחובות והם פולשים אל הבתים משפשפים ומנקים ובו בזמן שותקים, שותקים אבל בינתיים שחר בוקע קרן אור הוא שולח גם לשם גם לכאן בוקר כבר מאיר לבן קומו, הזמן הגיע קומו נא בוקר טוב שמש בא. ז. אצלנו לגדולים אין זכות דיבור – אין רק הילד ימשול בעיר הזאת. ראש עירייתנו הוא רק בן שבע והדודות פה והדודים הם ילדים שוטר, הוא אצלנו רק בן שש. - הנני פה שוטר פנו דרך חיש מהר, להיזהר אור אדום לעמוד לא נרד לכביש עמוד! בלי רשות אל יעל איש אור ירוק על הכביש פנו דרך לנו חיש היזהר אור אדום לעמוד אור ירוק יש לצעוד שימו לב שמאלה שמאל ונצעד למרות הכל [חוזרים על הבית הראשון] אנו בונים עיר...