ביצוע:
ותיקי "המחנות-העולים"
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 11.8.1990 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. |
ביצוע:
זלמן אברמוב, רחל אברמוב (פלק)
שנת הקלטה: 18.5.1992
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:13:03).
לפי עבודת התזה של אוכמא שפרן, השיר מופיע בשירון של משה רוטנברג "נעימת וזמירות לשבת ולחגים מבית אבא", "אמנות", חיפה, 1971, ע"מ 86.
באותה עבודה הביאה שפרן מספר עדויות לגבי השיר: לפי רוטנברג, השיר זומר בתנועת "המחנות העולים" בשנות ה-30. רוטנברג מטיל ספק בהיותו של השיר חסידי. רחל וזלמן אברמוב ממושב מרחביה סיפרו שאת השיר שרו בבית הכנסת במרחביה במועדים ובאירועים יהודיים. הם הוסיפו שזקני המושב, ששרו את השיר, לא כינוי אותו "שיר חסידי" אלא "שיר (עם ציון שם עיירת מקורו של השיר)". לפי אחת העדויות האלה [לא ברור איזו], השיר לא נכלל בהצגת "הדיבוק" של "הבימה" (למוסיקה של אנגל), אלא בהצגת "הדיבוק" של ה"ווילנער טרופע".
עם זאת, נראה שאכן יש לניגון מקור חסידי. הוא נדפס בכרך הניגונים החסידיים ב"אוצר נגינות ישראל" בעריכת אידלסון כפי שנרשם מפי S. Lamport מניו-יורק (ראו תווים מוטמעים בדף זהI. כמו כן, בביצוע של שניאור זלמן לוין מותאם סוף הניגון למילים "שישו ושמחו בשמחת תורה". תודה לרחל פרנסי על ההפניה. היא מוסיפה:
ניגון זה שרים בחב"ד. ר' שניאור זלמן לוין יליד נעוועל הקליט אותו באלבום "כל עצמותיי" עם המילים "שישו ושמחו בשמחת תורה". לפי ההסברים הנלווים לאלבום, הוא למד את הניגון מר' אברהם דריזין, המכונה ר' אברהם מאיור, שהגיע גם הוא מאותה עיירה. הם היו יחד בשמחת תורה בכפר חב"ד ור' אברהם שר אז את הניגון בהתלהבות עצומה. לזכר אותו אירוע הרב לוין הלביש עליו את המילים "שישו ושמחו בשמחת תורה". בחב"ד שרים את הניגון גם בגירסה איטית יותר למילות הפיוט "סלח נא אשמות ...".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
רישום תווי השיר מתוך עבודת התיזה של אוכמא שפרן.
