א. נִבְנֶה קִבּוּץ גָּדוֹל חָדָשׁ וְהוּא יִהְיֶה הֲכִי יָפֶה (וְהוּא יִהְיֶה הֲכִי יָפֶה) הֵבֵאנוּ כְּבָר דְּלָיִים, טוּרִיּוֹת, עֲגָלוֹת וְסוּסִים, מִרְפָּאָה, אוֹטוֹאִים וַהֲמוֹן דְּבָרִים יָפִים עוֹד יָבִיא כָּל אֶחָד. נִבְנֶה קִבּוּץ גָּדוֹל, חָדָשׁ, וְהוּא יִהְיֶה הֲכִי יָפֶה! ב. הָבָה לִי אֶבֶן קַח לְךָ חוֹל! תֵּן לִי דְּלִי מַיִם, שְׁפֹךְ עַל הַסִּיד! אֶת הַבָּתִּים נִבְנֶה, אֶת הַגַּגּוֹת נַרְכִּיב פֹּה נִשְׁתֹּל דֶּשֶׁא, שָׁם נַכְנִיס טֶלֶפוֹן! אִם נַעֲזֹר כֻּלָּנוּ יָקוּם הַקִּבּוּץ מַהֵר! ג. אֵיזֶה אֲנָשִׁים בָּאִים אֶל הַקִּבּוּץ שֶׁלָּכֶם? קֹדֶם אוֹפֶה בָּא, שֶׁלֹּא נִהְיֶה בְּלִי לֶחֶם. אָז הַמַּסְגֵּר בָּא, לָשִׂים צִנּוֹר אָרֹךְ. אָז רוֹפֵא שִׁנַּיִם, לַעֲשׂוֹת שִׁנֵּי זָהָב. בָּא דּוֹקְטוֹר שַׁיְנְפֶלְד, הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין רוֹאים כִּלָּה מֵרֹב חוֹרִים אָז בָּא מַר פִּנְחָס וְהוּא מֵבִיא כְּלַבְלַב. אָז גְּבֶרֶת מֵאִיר וְהִיא מְבִיאָה קוֹף. זֶה בָּא סְתָם כָּכָה, שֶׁלֹּא יוֹדְעִים מַה שְּׁמוֹ. אָז בָּא אֲדוֹן נָתוּזְיוּס הָרָזֶה וְגַם אִשְׁתּוֹ הַשְּׁמַנְמַנָּה! ד. כֵּיצָד בָּאִים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶל הַקִּבּוּץ שֶׁלָּכֶם? זֶה בָּאוֹטוֹבּוּס טף טף! זֶה בָּאֲוִירוּן סְ סְ! בָּרַכֶּבֶת זֶה טְשְׁ טְשְׁ! וְאַחַת בָּאֳנִיָּה טוּט טוּט! וּבַסּוֹף בָּא עוֹד אֶחָד, לְאַט, בָּרֶגֶל! וּמֵאַיִן בָּאִים כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה? מֵאָמֵרִיקָה אוֹ יֵס! וּמִבּוּדָפֶּסְט אִיגֶן, אִיגֶן! מֵגִּבְעַת בְּרֶנֵר יָה, יָה! וְאֶחָד מִסּוּרְיָה אַיְוָוה אַיְוָוה! וּבַסּוֹף בָּא עוֹד אֶחָד יָשָׁר מִלַּטְרוּן! ה. וּמָה אַתֶּם תַּעֲשׂוּ בַּקִּבּוּץ שֶׁלָּכֶם? אֲנִי נֶהָג כָּאן! אֲנִי רוֹצֶה כַּרְטִיס לִטְבֶרְיָה וְלִצְפָת, אֶקְסְפְּרֵס רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר וּמָקוֹם לְיַד חַלּוֹן! שְׁתֵּי לִירוֹת וּשְֹמוֹנִים! הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי! אָז אַל תִּסְּעוּ אִתִּי! נוּ, מֵילָא, גַּם נַגִּיעַ בְּעֶגְלַת חֲמוֹר! אֲנִי תּוֹרָן כָּאן! אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל, שַׁמֶּנֶת עִם קְצָת דְּבָשׁ, וְגַם דַּיְסָה שֶׁל אֹרֶז עִם סֻכָּר וּמִיץ אָדֹם! הִנֵּה גַּם צִמּוּקִים! פוּי, יֵשׁ בָּהּ חִפּוּשִׁיּוֹת! זֶה שֶׁקֶר וְכָזָב! לֹא, פוּיָה, לֹא נֹאכַל מִין אֹכֶל שֶׁכָּזֶה! ו. מַה נִּשְׁמָע צִפּוֹרָה? מַה שְּׁלוֹם הַיְּלָדִים? דָּן שׁוֹכֵב עִם אַבְּצֶעס, נִירָה לוֹמֶדֶת רַע, וְעִמָּנוּאֵל, הַפִּרְחָח הַזֶּה, כְּבָר קָרַע הַיּוֹם שְׁנֵי זוּגוֹת מִכְנָסַיִם! אוֹי, זֶה קָשֶׁה! מַה נִּשְׁמָע שִׁמְעוֹן, אֵיךְ בֶּנִי מִתְנַהֵג? זֶה עַצְלָן וְחָצוּף, שׁוּב הָיִיתִי מֻכְרָח לְהַרְבִּיץ לוֹ כִּי דַּוְקָא רָצָה לְהַרְגִּיז אוֹתִי וְאָכַל אֶת הַדֶּבֶק! אֵיזֶה סְקַנְדָּל! מַה נִּשְׁמָע שׁוֹשַׁנָּה? גָּמַרְתְּ לְכַבֵּס? לֹא אֶגְמֹר לְעוֹלָם, הַכְּבִיסָה עוֹד שְׁחוֹרָה. כְּבָר נִסִּיתִי בֶּאֱמֶת הַכֹּל וַאֲפִלּוּ נֵפְט וּבֶּנְזִין לֹא הוֹעִילוּ! אֵיזֶה לִכְלוּךְ! מַה נִּשְׁמָע נָשִׂיא? מַה שְּׁלוֹם הָאוֹיֵב? בֶּן הַכֶּלֶב עוֹד חַי, אַךְ מָחָר אֶת סְקַלְפּוֹ לְמָתְנִי אֶחְגֹר, חֵי נַפְשִׁי, אִם עוֹד יִדְרְכוּ רַגְלַי בְּלִי הַסְּקַלְפּ בַּוִּיגְוָאם! הוג! כֵּן דִּבַּרְתִּי! (?) ז. לַיְלָה בָּא. יְשֵׁנִים. כָּל הַיְּלָדִים שׁוֹכְבִים כְּבָר בַּמִּטּוֹת. וּבַחוּץ, בַּחֹשֶׁךְ – מִתְגַּנֵּב בַּחֲשַׁאי שׁוֹדֵד, רוֹצֵחַ עִם כָּל הַכְּנוּפִיָּה שֶׁלּוֹ... הִנֵּה עוֹבְדִים בְּמַפְתֵּחַ גַּנָּבִים, גּוֹנְבִים שָׁעוֹן שֶׁל כֶּסֶף שְׁלוֹשִׁים קֻפְסְאוֹת סַרְדִּינִים וְּגַם אֶת הָאוֹפַנּוֹעַ וְגַם חֲמוֹר שֶׁאַדוֹלְף שְׁמוֹ! אֲבָל, לְפֶתַע, בָּאוּ שׁוֹמְרִים וְתָפְסוּ אֶת כֻּלָּם! זֶה חֶרְבּוֹן! טוֹב לָהֶם! לָמָּה הֵם צְרִיכִים לִגְנֹב כֶּסֶף, אוֹפַנּוֹעַ, אֹכֶל, חֲמוֹר – אַדוֹלְף שְׁמוֹ! ח. הֲאִם יֵשׁ בַּקִּבּוּץ שֶׁלָּכֶם גַּם חֲבֵרִים מְבֻגָּרִים? גְּדוֹלִים? הֵם אֶצְלֵנוּ רַק צְרִיכִים לִשְׁתֹּק! אֲנַחְנוּ הַכֹּל עוֹשִׂים לְבַד! וְהַמַּזְכִּיר שֶׁלָּנוּ בֶּן שֵׁשׁ וָחֵצִי, כָּל הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת הֵם יְלָדִים! אֲפִלּוּ סַדְרַן הָעֲבוֹדָה! ט. אֲנִי מְסַדֵּר אֶתְכֶם! חֹפֶשׁ שַׁבָּת מָחָר אֵין אַף אֶחָד! לִי מִזְּמַן מַגִּיעוֹת תֵּשַׁע שַׁבָּתוֹת! שֶׁקֶט! יֵשׁ מָחָר גִּיּוּס בַּגַּן! לְחַכּוֹת עוֹד יוֹתֵר לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן! מִצְטַעֵר, יֵשׁ גִּיּוּס! לֹא חָשׁוּב לֹא אִכְפַּת לֹא צָרִיךְ עוֹד נַסְפִּיק! וּמָחָר לֹא נַעֲבֹד! כִּי מָחָר יֵשׁ שַׁבָּת!א. נבנה קיבוץ גדול חדש והוא יהיה הכי יפה (והוא יהיה הכי יפה) הבאנו כבר דליים, טוריות, עגלות וסוסים, מרפאה, אוטואים והמון דברים יפים עוד יביא כל אחד. נבנה קיבוץ גדול, חדש, והוא יהיה הכי יפה! ב. הבה לי אבן קח לך חול! תן לי דלי מים, שפוך על הסיד! את הבתים נבנה, את הגגות נרכיב פה נשתול דשא, שם נכניס טלפון! אם נעזור כולנו יקום הקיבוץ מהר! ג. איזה אנשים באים אל הקיבוץ שלכם? קודם אופה בא, שלא נהיה בלי לחם. אז המסגר בא, לשים צינור ארוך. אז רופא שיניים, לעשות שיני זהב. בא דוקטור שיינפלד, הוא אומר שאין רואים כילה מרוב חורים אז בא מר פנחס והוא מביא כלבלב. אז גברת מאיר והיא מביאה קוף. זה בא סתם ככה, שלא יודעים מה שמו. אז בא אדון נתוזיוס הרזה וגם אשתו השמנמנה! ד. כיצד באים האנשים האלה אל הקיבוץ שלכם? זה באוטובוס טף טף! זה באוירון ס ס! ברכבת זה טש טש! ואחת באוניה טוט טוט! ובסוף בא עוד אחד, לאט, ברגל! ומאין באים כל האנשים האלה? מאמריקה או יס! ומבודפסט איגן, איגן! מגבעת ברנר יה, יה! ואחד מסוריה איווה איווה! ובסוף בא עוד אחד ישר מלטרון! ה. ומה אתם תעשו בקיבוץ שלכם? אני נהג כאן! אני רוצה כרטיס לטבריה ולצפת, אקספרס ראשון בבוקר ומקום ליד חלון! שתי לירות ושמונים! הרבה יותר מדי! אז אל תסעו אתי! נו, מילא, גם נגיע בעגלת חמור! אני תורן כאן! אני רוצה לאכול, שמנת עם קצת דבש, וגם דייסה של אורז עם סוכר ומיץ אדום! הנה גם צימוקים! פוי, יש בה חיפושיות! זה שקר וכזב! לא, פויה, לא נאכל מין אוכל שכזה! ו. מה נשמע ציפורה? מה שלום הילדים? דן שוכב עם אבצעס, נירה לומדת רע, ועמנואל, הפרחח הזה, כבר קרע היום שני זוגות מכנסיים! אוי, זה קשה! מה נשמע שמעון, איך בני מתנהג? זה עצלן וחצוף, שוב הייתי מוכרח להרביץ לו כי דווקא רצה להרגיז אותי ואכל את הדבק! איזה סקנדל! מה נשמע שושנה? גמרת לכבס? לא אגמור לעולם, הכביסה עוד שחורה. כבר ניסיתי באמת הכול ואפילו נפט ובנזין לא הועילו! איזה לכלוך! מה נשמע נשיא? מה שלום האויב? בן הכלב עוד חי, אך מחר את סקלפו למותני אחגור, חי נפשי, אם עוד ידרכו רגלי בלי הסקלפ בוויגוואם! הוג! כן דיברתי! ז. לילה בא. ישנים. כל הילדים שוכבים כבר במיטות. ובחוץ, בחושך – מתגנב בחשאי שודד, רוצח עם כל הכנופייה שלו... הנה עובדים במפתח גנבים, גונבים שעון של כסף שלושים קופסאות סרדינים וגם את האופנוע וגם חמור שאדולף שמו! אבל, לפתע, באו שומרים ותפסו את כולם! זה חרבון! טוב להם! למה הם צריכים לגנוב כסף, אופנוע, אוכל, חמור – אדולף שמו! ח. האם יש בקיבוץ שלכם גם חברים מבוגרים? גדולים? הם אצלנו רק צריכים לשתוק! אנחנו הכל עושים לבד! והמזכיר שלנו בן שש וחצי, כל הדודים והדודות הם ילדים! אפילו סדרן העבודה! ט. אני מסדר אתכם! חופש שבת מחר אין אף אחד! לי מזמן מגיעות תשע שבתות! שקט! יש מחר גיוס בגן! לחכות עוד יותר לא בא בחשבון! מצטער, יש גיוס! לא חשוב לא אכפת לא צריך עוד נספיק! ומחר לא נעבוד! כי מחר יש שבת!