למרים היה גדי קטן

לְמִרְיָם הָיָה גְּדִי קָטָן גְּדִי קָטָן, גְּדִי קָטָן לְמִרְיָם הָיָה גְּדִי קָטָן גְּדִי לָבָן וָצַח וּבַאֲשֶׁר תֵּלֵךְ מִרְיָם זוֹ מִרְיָם זוֹ, מִרְיָם זוֹ וּבַאֲשֶׁר תֵּלֵךְ מִרְיָם זוֹ אִתָּה הַגְּדִי הָלַךְ וּפַעַם אֶל הַ"חֶדֶר" בָּא "חֶדֶר" בָּא, "חֶדֶר" בָּא וּפַעַם אֶל הַ"חֶדֶר" בָּא הַגְּדִי שֶׁלֹּא כַּחֹק וַיִּגְדַּל גִּיל הַתַּלְמִידִים תַּלְמִידִים, תַּלְמִידִים וַיִּגְדַּל גִּיל הַתַּלְמִידִים וַיִּגְדַּל גַּם הַצְּחוֹק הַמּוֹרֶה הֶרְאָה אָז לַגְּדִי אָז לַגְּדִי, אָז לַגְּדִי הַמּוֹרֶה הֶרְאָה אָז לַגְּדִי הַמְּזוּזָה וְהַסַּף אַךְ זֶה הַגְּדִי לֹא נָע, לֹא זָע לֹא נָע, לֹא זָע, לֹא נָע, לֹא זָע אַךְ זֶה הַגְּדִי לֹא נָע, לֹא זָע לֹא שָׁמַע אֶל הַצַּו בַּפִּנָּה עָמַד, חִכָּה דֹּם חִכָּה דֹּם, חִכָּה דֹּם בַּפִּנָּה עָמַד, חִכָּה דֹּם וְהִקְשִׁיב כָּל הָעֵת וְעֵת עִם מִרְיָם שָׁב הַגְּדִי שָׁב הַגְּדִי, שָׁב הַגְּדִי וְעֵת עִם מִרְיָם שָׁב הַגְּדִי גָּעָה: "אָלֶף, בֵּית"למרים היה גדי קטן גדי קטן, גדי קטן למרים היה גדי קטן גדי לבן וצח ובאשר תלך מרים זו מרים זו, מרים זו ובאשר תלך מרים זו איתה הגדי הלך ופעם אל ה"חדר" בא "חדר" בא, "חדר" בא ופעם אל ה"חדר" בא הגדי שלא כחוק ויגדל גיל התלמידים תלמידים, תלמידים ויגדל גיל התלמידים ויגדל גם הצחוק המורה הראה אז לגדי אז לגדי, אז לגדי המורה הראה אז לגדי המזוזה והסף אך זה הגדי לא נע, לא זע לא נע, לא זע, לא נע, לא זע אך זה הגדי לא נע, לא זע לא שמע אל הצו בפינה עמד, חיכה דום חיכה דום, חיכה דום בפינה עמד, חיכה דום והקשיב כל העת ועת עם מרים שב הגדי שב הגדי, שב הגדי ועת עם מרים שב הגדי געה: "אלף, בית"