אַבָּא שָׁב מִן הַיָּרִיד,
קָנָה לִי רֵעַ וִידִיד;
וַאֲמַרְתֶּם : מִי וָמִי? –
גְּדִי בֶּן-עִזִּים, גָּד-גְּדִי!
גִּדְיִי קָטֹן, גִּדְיִי רַךְ
וּמִשֶּׁלֶג עוֹרוֹ צַח,
בָּא וַיִּתֵּן עֵינָיו בִּי –
גַּדִּי גִדְיִי, גָּד-גְּדִי!
גֵּר הַגְּדִי, מִמֶּרְחָק בָּא.
בָּא מֵאוֹפִיר אוֹ מִשְּׁבָא,
גֵּר וְקָטֹן, וַאֲנִי
מַה אֶרְחָמְךָ, גָּד-גְּדִי!
בֹּאָה נִכְרֹת שְׁנֵינוּ בְּרִית,
אַתָּה תִּהְיֶה לִי עָמִית.
גְּשָׁה וּשְׁקָה-לִי, לֹק אֶת-פִּי,
גַּדִּי גִדְיִי, גָּד-גְּדִי.
רֶגַע קַל מִמְּךָ לֹא אֵשְׂטְ,
אִתִּי תֹּאכַל, אִתִּי תֵּשְׁתְּ,
מֶחֱצָה לְךָ וּמֶחֱצָה לִי –
גַּדִּי גִדְיִי, גָּד-גְּדִי.
וּבְצֵאתֵנוּ אֶל הַגָּיְא
נִרְקֹד יַחַד – כֹּה לֶחָי!
עַל הֶהָרִים קַל כִּצְבִי
גַּדִּי גִדְיִי, גָּד-גְּדִי.
וּבְהַגִּיעַ לִי הָעֵת
קְרֹא מִסֵּפֶר אָלֶף-בֵּית,
מִי הַקּוֹרֵא אִתִּי, מִי? –
גַּדִּי גִדְיִי, גָּד-גְּדִי.
וּבַלַּיְלָה עֵת אֶשְׁקֹט,
וְאִישָׁנָה, מִי יִשְׁקֹד
תַּחַת עַרְשִׂי וְיִשְׁמֹר-לִי
עַד הַבֹּקֶר? גָּד גְּדִי!
* *
*
פַּעַם אַחַת וַאֲנִי
הֱקִיצוֹתִי – אֵין הַגְּדִי!
"אִמָּא, אִמָּא!" "מַה-לְּךָ, בְּנִי?"
"הֵיכָן גַּדִּי? אֵי הַגְּדִי?"
"גַּדִּי אַךְ הַבֹּקֶר אוֹר
הָלַךְ לוֹ אֶל הַר הַמּוֹר.
אַל-נָא תִּבְכֶּה לוֹ, בְּנֵי!
לַמּוֹעֵד יָשׁוּב הַגְּדִי.
שׁוֹב יָשׁוּב עָמוּס כָּל-טוֹב,
פְּרִי וּמִגְדָנוֹת לָרֹב!
צִמּוּקִים מְלֹא הַדְּלִי
יָבִיא שַׁי לְךָ הַגְּדִי.
גַּם יָשִׂיחַ נִפְלָאוֹת
עַל הָרִים וְעַל גְּבָעוֹת,
עַל שְׁדוֹת חֶמֶד, אַרְצוֹת צְבִי
יְסַפֵּר לְךָ הַגְּדִי."
וּמֵאָז אֲיַחֵל דֹּם –
הֲיָשׁוּב הַגְּדִי הֲלֹם?
אַנְשֵׁי חֶסֶד, אִמְרוּ לִי:
אֵימָתַי יָשׁוּב הַגְּדִי?