פרידה

עוֹד הַלַּיְלָה עוֹצֵר שְׁעוֹתָיו וְכוֹכָב עוֹד דּוֹלֵק בּוֹ לִשְׁנֵינוּ וְהָרוּחַ נוֹשֵׂא מֶרְחַקִּים וְהָרוּחַ נוֹטֶה אֶל הַשַּׁחַר. מִתְדַּפֵּק עַל לִבֵּנוּ הַסְּתָו וְקִנָּה וְתוּגָה וַעֲנֶנֶת וְעִמּוֹ אָז כֻּלָּהּ בְּהִירָה וּכְחֻלַּת מַבָּטִים לֹא נִשְׁכַּחַת. הַיָּרֵחַ שָׁקַע – נִפָּרֵד וְאֵלְכָה לִי, יַלְדָּה, אֶל הַדֶּרֶךְ וּוַדַּאי נִפָּגֵשׁ אָז אֵי שָׁם בַּחֲלוֹם בְּחִיּוּךְ זִכָּרוֹן. מִסְתַּכְּלִים עַל הַבֹּקֶר רוֹטֵט בַּצְּלָלִים בַּדְּשָׁאִים וּבַפֶּרַח מִסְתַּכְּלִים אֵיךְ גּוֹוֵעַ אַט אַט אוֹר אָדֹם שֶל כּוֹכָב אַחֲרוֹן.עוד הלילה עוצר שעותיו וכוכב עוד דולק בו לשנינו והרוח נושא מרחקים והרוח נוטה אל השחר מתדפק על ליבנו הסתיו וקינה ותוגה ועננת ואמו אז כולה בהירה וכחולת מבטים לא נפתחת הירח עתה ניפרד ואלכה לי ילדה אל הדרך ובגן ניפגש אז אי שם בחלום בחיוך זיכרון מסתכלים על הבוקר רוטט בצללים בדשאים ובפרח מסתכלים איך גווע אט אט אור אדום של כוכב אחרון

מקור: "כרטסת האתחלתות לשירים עבריים מאת מאיר נוי"