עורו עורו

מילות השיר (אולי לא בשלמותו) נדפסו תחת הכותרת "עורו עורו" במקראות "בית ספר עברי" מאת יהודה גור (1902) עמ' 54, ו"בית הספר: ללמוד ספרי התורה והנביאים, תולדות ישראל ושפת עבר יחד" מאת מרדכי בצלאל שניידער (1907) [זו סדרת ספרים לילדים גדולים יותר. אולי מדובר בספר הכנה]; עמ' 117. הספרים אינם לנגד עינינו; ייתכן שנדפס שם שם המחבר.

השיר נדפס לצד עדות שזומר בפועל בכתבתו של שמואל שמואלזאהן [קרי: שמואלזון] "הבציר והקציר: תמונות מחיי האיכרים בארץ ישראל" ב"לוח ארץ ישראל לשנת תרס"א" (יצא לאור בשנת תר"ס 1900), עמ' 37 בחלק הספרותי (עמ' 75 בקובץ הסרוק):

[לאחר שירת "חושו אחים חושו" בעת אירוע בפתח תקווה] - "גם אנוכי יודעת כבר בעל פה את השיר אשר פקדה עליי המורה ללמוד במשך ימי החופש" אמרה מיכל הקטנה. "אם כן, נגני נא גם את את שירך, מיכל יקירתי" אמר נחמיה. הילדה הקטנה עמדה קוממיות לעומת האורח ותחל לנגן בקול נמוך אך בבטחון ובנעימות את שיר הילדים הזה [וכאן מובאות המילים]

מעדות זו נראה שהשיר זומר במנגינה. כך נראה גם מן העדות הבאה:

שלמה הללס, נסיעות וטיולים (1931), עמ' 4:

כדי לזרז את עצמו התחיל לשיר בקול לא רם את השיר שלמד לא כבר על-פה [מובאות מילות השיר]

עדויות אחרות מלמדות על דקלום השיר:

בספר ראש פינה בת מאה, תרמ"ב - תשמ"ב עמ' 147: 

עם בוא הראשונים, לפני בניית בניין בית הספר שבמרכז המושבה הוותיקה, לימדו בבית הרופא שברחוב העליון, שם היה מעין "חדר", שבו למדו הילדים בהנהלת ר' משה דוד שו"ב. תחילה לימדו את הילדים אלף-בית ואחר כך גם שירים עבריים ודקלומים שאחד מהם הוא זה" [מובאות מילות השיר].

אליעזר שמאלי, סיפורים וציפורים (1980), עמ' 19:

כשמלאו לי שלוש שנים, לימדנו לדקלם שיר ילדים עברי ראשון: [מובאות מילות השיר]

תחקיר: יוסף גולדנברג

לחנים אבודים