מילים: יהושע קנטרוביץ
לחן: לא ידוע
|
המנון "בצלאל".
מתוך מלך הילדים: סיפור חייו של לוין קיפניס מאת לאה נאור (2008, בלי ציון המקור לתיעוד), עמ' 120:
[הייתה] הצגה שלמה ובה תפקידים לסולנים: צייר, טווה ואורגת ותפקיד למקהלה. המקהלה של בצלאל שרה את ההמנון בכל הטקסים, ותזמורת המנדולינות של המוסד מלווה אותה. הוא [לוין קיפניס כשלמד ב"בצלאל"] שר בקול צלול: [מובאות מילות השיר, מתחילות בפזמון]
מתוך אדמה, אדם, דם: מיתוס החלוץ ופולחן האדמה במחוזות ההתיישבות מאת גדעון עפרת (1980), עמ' 206:
את מסכת ״בצלאל״ כתב יהושע קנטרוביץ שהוא, ככל הנראה, קרובו של יעקב קנטרוביץ, ראש מחלקת השטיחים של ״בצלאל״ בשנות העשרה. המקהלה: [מובאות מילות השיר, מתחילות בבית; כלומר לפי מקור זה המקהלה שרה את השיר].
עדות על זמרת השיר, ככל שאפשר להבין מחוץ ל"בצלאל" ובלי הפזמון, יש בסיפור התיעודי "יום השילום" מאת י. בן משה, שנדפס בלוח ארץ ישראל לשנת תרס"ח (יצא לאור בתרס"ז, 1907), עמ' 100 עד 104 (עמ' 164 עד 168 בקובץ הסרוק) מתואר כיצד שרות את השיר הזה נערות עובדות. כל בית מובא בנפרד:
[לפני הבית הראשון]: פעמון בית הספר מצלצל, שעת העבודה הגיעה, וכולן כולן ממהרות אל הבית ושרות במקהלה; [לפני הבית השני] נעמה [נערה בת 15 ממוצא תימני] יושבת עתה על יד מכונת האריגה . . . ושרה, הנה יחד עם שאר חברותיה; [לפני הבית השלישי] בחדר הטווייה על יד חדרה יושבת ילדה קטנה, טווה צמר על הפלך ושרה בקול כה נעים, מלא עצבות ותקווה
ככל הנראה, השיר המקוצץ נלקח מהמנון בצלאל וכשזומר מחוץ ל"בצלאל" הוסר הפזמון. לחלופין, ייתכן שקנטרוביץ לקח למסכת שיר קיים שלא היה לו קשר ל"בצלאל" והוסיף לו פזמון.
לחן השיר אבוד.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.