לֹא בָּעֶרֶב, לֹא בַּבֹּקֶר, לֹא אֶתְמוֹל גַּם לֹא שִׁלְשׁוֹם טִיְּלָה הַגְּבֶרֶת תַּרְנְגֹלֶת ע‏ִם אָדוֹן הַתַּרְנְגוֹל. רָאֲתָה הַתַּרְנְגֹלֶת שְׁנֵי גַּרְגִירֵי סֹלֶת – חִישׁ קָפַץ הַתַּרְנְגוֹל: "לִי הַזְּכוּת לֶאֱכֹל!" קִרְקְרָה הַתַּרְנְגֹלֶת, שַׁרְווּלִים הִפְשִׁילָה, הִתְנַפְּלָה עַל הַכַּרְבֹּלֶת הַקְּטָטָה הִתְחִילָה. בֵּינָתַיִם מִן הַמַּיִם הִתְגַּנְּבָה צְפַרְדֵּעַ... לְאָן נֶעֶלְמוּ הַגַּרְגִּירַיִם? – אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ.לא בערב לא בבוקר לא אתמול גם לא שלשום טײלה הגברת תרנגולת ע‏ם אדון התרנגול. ראתה התרנגולת שני גרגירי סולת – חיש קפץ התרנגול: "לי הזכות לאכול!" קרקרה התרנגולת שרװלים הפשילה התנפלה על הכרבולת הקטטה התחילה. בינתײם מן המים התגנבה צפרדע; לאן נעלמו הגרגירײם? איש אינו יודע...