נְאוּם אֲנִי הַקָּטָן בָּרִילִי יַקְנֶהַז:
כָּל הַבּוֹחֵל בְּמַשְׁקֶה הָרֵיהוּ חַיָּב קְנָס,
כִּי שְׁתִיַּת-הַיַּיִן הִיא מֵהַשָּׁמַיִם -
וּמָה הֵן סְגוּלוֹת-מֶלֶךְ בְּאֵין כּוֹס "לְחַיִּים"?
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן וְתֶעֱרַב עָלַי שְׁנַת,
כִּי בְּטֶרֶם שָׁכַבְתִּי לָגַמְתִּי כַּדָּת.
אֲנִי יוֹדֵעַ חֻמָּשׁ וּבָקִי בַּתָּנָךְ
וּרְאָיוֹת מוֹכִיחוֹת יֵשׁ לִי לְכָךְ:
זְקַן חַרְטֻמֵּי פַּרְעֹה, בָּלָק בֶּן צִפּוֹרָה,
חָכְמַת הַשְּׁתִיָּה יָדַע, עַל פִּי הַמָּסוֹרָה.
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...
בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, בְּאֶרֶץ הַגִּבְעוֹנִים,
נִגְנַז יַיִן מְשֻׁמָּר מִיָּמִים קַדְמוֹנִים,
שֶׁהִשְׁאִיר לוֹט הַנָּזִיר אַחֲרֵי גְּמִיאוֹ,
מֵאָשֵׁר שַׂר-הַמַּשְׁקִים סָחַט אֶל גְּבִיעוֹ
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...
כְּשֶׁמָּכְרוּ הָאַחִים אֶת נֹחַ לְמִצְרַיִם,
שָׁתוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו יַחְדָיו "לְחַיִּים",
הֵם פָּשְׁטוּ מֵעָלָיו אֶת כְּתֹנֶת הַפִּשְׁתִּים
וּבִנְזִיד עֲדָשִׁים מְכָרוּהוּ לַפְּלִשְׁתִּים.
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...
וּכְשֶׁבָּאוּ הָאַחִים לִגְנֹב גָּבִיעַ בְּמִצְרַיִם,
שָׁתָה אֲחַשְׁוֵרוֹש אִתָּם "לְחַיִּים",
אֲחַשְׁוֵרוֹש מִן הַמַּשְׁקֶה לֹא הָיָה חַת
וּלְפִיכָךְ הָיְתָה אֶצְלוֹ הַשְּׁתִיָּה כַּדָּת.
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...
שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר אָהַב אֶת פּוֹטִיפֶרַע,
וַיִּקַּחֶנָּה לְאִשָּׁה וַיַּרְא אִתָּה זֶרַע,
וּבָנָיו הֲלֹא הֵמָּה דָּתָן וַאֲבִירָם
אֲשֶׁר קָשְׁרוּ קֶשֶׁר עַל הַמֶּלֶךְ חִירָם.
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...
רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל דָּן,
יָצְאָה לְלַקֵּט בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מָן,
וַיּוֹצִיאוּהָ אַנְשֵׁי סְדוֹם מִחוּץ לָעִיר
וַיִּרְגְּמוּהָ בַּ"עֲנָבִים" אֶל הַקִּיר.
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...
נְבוּכַדְנֶצַּר עָשָׂה מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ,
וּבֵין קְרוּאָיו הָיָה גַּם מְתוּשֶׁלַח,
וַאֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם הִרְבְּתָה לַהַג וָאֹמֶר
וְשׁוֹמֵר הַסַּף הָיָה כְּדָרְלָעֹמֶר.
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...
וְקֹרַח שֶׁשּׁוֹטֶה הָיָה יָרַד לִשְׁאוֹל תַּחְתִיָּה,
יַעַן כִּי בָּחַל בַּיַּיִן וַיִּמְאַס בַּשְּׁתִיָּה,
וְהָמָן הַ"צַּדִּיק" שָׁתָה שִׁכּוֹר כַּ"גּוֹי"
וְאֶת מָרְדְּכַי הַיְּהוִּדי תָּלוּ - אוֹי וַאֲבוֹי !
אֶשְׁכְּבָה לִישֹׁן...נאום אני הקטן ברילי יקנהז:
כל הבוחל במשקה הריהו חייב קנס,
כי שתיית-היין היא מהשמים -
ומה הן סגולות-מלך באין כוס "לחיים"?
אשכבה לישון ותערב עלי שנת,
כי בטרם שכבתי לגמתי כדת.
אני יודע חומש ובקי בתנך
וראיות מוכיחות יש לי לכך:
זקן חרטומי פרעה, בלק בן ציפורה,
חכמת השתיה ידע, על פי המסורה.
אשכבה לישון ...
במערת המכפלה, בארץ הגבעונים,
נגנז יין משומר מימים קדמונים,
שהשאיר לוט הנזיר אחרי גמיאו,
מאשר שר-המשקים סחט אל גביעו.
אשכבה לישון ...
כשמכרו האחים את נח למצרים,
שתו יעקב ועשיו יחדיו "לחיים",
הם פשטו מעליו את כותונת הפשתים
ובנזיד עדשים מכרוהו לפלישתים.
אשכבה לישון ...
וכשבאו האחים לגנוב גביע במצרים,
שתה אחשורוש אתם "לחיים",
אחשורוש מן המשקה לא היה חת
ולפיכך היתה אצלו השתיה כדת.
אשכבה לישון ...
שמשון הגיבור אהב את פוטיפרע,
ויקחנה לאישה וירא אתה זרע,
ובניו הלא המה דתן ואבירם
אשר קשרו קשר על המלך חירם.
אשכבה לישון ...
רות המואביה משבטו של דן,
יצאה ללקט ביום השבת מן,
ויוציאוה אנשי סדום מחוץ לעיר
וירגמוה ב"ענבים" אל הקיר.
אשכבה לישון ...
נבוכדנצר עשה משתה כיד המלך,
ובין קרואיו היה גם מתושלח,
ואתונו של בלעם הרבתה להג ואומר
ושומר הסף היה כדרלעומר.
אשכבה לישון ...
וקורח ששוטה היה ירד לשאול תחתיה,
יען כי בחל ביין וימאס בשתיה,
והמן ה"צדיק" שתה שיכור כ"גוי"
ואת מרדכי היהודי תלו - אוי ואבוי !
אשכבה לישון ...
מילים: אהרון זאב בן-ישי
לחן: לא ידוע כתיבה: 1945
|
שרה גלופטר 
הקלטה: שרה חידקל
שנת הקלטה: 2.1981 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. |
על השיר
שיר היתולי. אתחלתת הטקסט נזכרת גם ברשימת "שירים שהיו אהובים על חניכי קן דרום [מרכז] תל-אביב ערב מלחמת העצמאות" מתוך "מחברת השירים של רותי פ'", בסוף הספר "עלה והגשם"
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:12
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם