בליל ביום

בַּלֵּיל בַּיּוֹם חֲלוֹם נַחְלֹם, נָשׁוּבָה לְאַרְצֵנוּ לִפְרֹץ גָּדֵר לְהִסְתַּעֵר וְהַסִּיּוּט אֵינֶנּוּ אָכֵן פֹּה בַּמַּמָּשׁ לֹא נַאֲמִינָה בִּפְנֵי הַמְּצִיאוּת הָרֹאשׁ נַרְכִּינָה אֲבַק סוּפוֹת, הַבֶּדְוִי מֵעָלֶיךָ וְכָל הַזְּמַן שׁוֹכֵב בְּאָהֳלֶךָ לוֹ סֶדֶק קָט פִּתְאוֹם נִפְתַּח מִכָּאן אֶל הַמְּכוֹרָה לְרֶגַע קָט (בכתב היד: לְרֶגַע קַל) הָעֵף מַבָּט מַה שָּׁמָּה, מָה אֵרַע מוֹלֶדֶת שָׁם קַיֶּמֶת וְרוֹחֶשֶׁת עִם צִי אֲוִיר וָיָם וְחֵיל יַבֶּשֶׁת אוֹתָהּ טַיֶּלֶת, קְיוֹסְקִים, כּוֹכָבִים וּבַלֵּילוֹת עוֹשִׂים אֲהַבְהַבִּים וְאָז פִּתְאוֹם הִגִּיעַ יוֹם עָלָיו תָּמִיד חָלַמְנוּ לֹא עוֹד מִדְבָּר וְשֶׁבִי זָר אֲוִיר אַרְצָם נָשָׁמוּבליל ביום חלום נחלום נשובה לארצנו לפרוץ גדר להסתער והסיוט איננו אכן פה בממש לא נאמינה בפני המציאות הראש נרכינה אבק סופות, הבדווי מעליך וכל הזמן שוכב באוהלך לו סדק קט פתאום נפתח מכאן אל המכורה לרגע קט (בכתב היד: לרגע קל) העף מבט מה שמה, מה אירע מולדת שם קיימת ורוחשת עם צי אוויר וים וחיל יבשת אותה טיילת, קיוסקים, כוכבים ובלילות עושים אהבהבים ואז פתאום הגיע יום עליו תמיד חלמנו לא עוד מדבר ושבי זר אוויר ארצם נשמו