אביב בגליל

יָרֵחַ מָלֵא בַּשָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה מִלְּמַטָּה אַךְ הַס אֲחַבְּקֵךְ חֶמְדָּתִי הַיָּפָה וּבְאָזְנֵךְ לוֹחֵשׁ אֲנִי רָז. הַלְּבָנָה מַבִּיטָה בְּקִנְאָה וּמְסַפֶּרֶת לַשְּׁחָקִים הֶעָווֹן כָּל הַיְּקוּם יִגְוַע אָז בְּרִנָּה וְהוֹדָיָה לֶאֱלוֹהַּ עֶלְיוֹן. וְהָיָה בִּימֵי הָאָבִיב עֵת שָׂדוֹת פּוֹרְחִים מִסָּבִיב בּוֹדֵדָה אֵשֵׁב בְּחַדְרִי וְאֶחְלֹם אוֹדוֹת אֲהוּבִי... אֶזְכֹּר אוֹתָם הַיָּמִים עַד כַּמָּה הָיוּ נְעִימִים. אֶזְכֹּר לֵילוֹת רְדוּמִים עַל חוֹפֵי הַיַּרְדֵּן הַיְּרֻקִּים. אֶזְכֹּר הַבְטָחוֹת אֲהוּבִי שֶׁרָמַז וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי דָּהַר לַמֶּרְחָק וְשָׁכַח... וַעֲדַיִן מִכְתָּב לֹא שָׁלַח.ירח מלא בשמים מלמעלה מלמטה אך הס אחבקך חמדתי היפה ובאזנך לוחש אני רז. הלבנה מביטה בקנאה ומספרת לשחקים העוון כל היקום יגוע אז ברינה והודיה לאלוה עליון. והיה בימי האביב עת שדות פורחים מסביב בודדה אשב בחדרי ואחלום אודות אהובי... אזכור אותם הימים עד כמה היו נעימים. אזכור לילות רדומים על חופי הירדן הירוקים. אזכור הבטחות אהובי שרמז ולחש באזני דהר למרחק ושכח... ועדין מכתב לא שלח.

ממחברת מאיר נוי.

ממחברת 14 של מאיר נוי, עמ' 175.