סוּרִי, הוֹי סוּרִי, רוּחַ רָעָה
נָא אַל תָּנִיעִי מֵיתְרֵי אָהֳלִי
לְשָׁלוֹם יַלְבִּינוּ, יָאִירוּ יְרִיעוֹתַי
נוּחוּ, הוֹי נוּחוּ, יְרִיעוֹת-אָהֳלִי.סורי הוי סורי רוח רעה
נא אל תניעי מיתרי אוהלי
לשלום ילבינו יאירו יריעותי
נוחו הוי נוחו יריעות אוהלי
מילים: משה כרמי
לחן: משה כרמי כתיבה: 1929-1924 הלחנה: 1929-1924
|
![]() ותיקי הגבעטרון 
שנת הקלטה: 30.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
|
הקלטות נוספות
מקהלת כרמים 
ניצוח: סמדר כרמי-גיברמן
שנת הקלטה: אוגוסט 2012
שנת הקלטה: אוגוסט 2012
בליווי פסנתר. ההקלטה מובאת באדיבות סמדר כרמי-גיברמן ופרויקט "שירה עובדת".
![הקלטת זמרדע הקלטת זמרדע](../images/frog.png)
יואב מי-בר, דבורה פישמן, עזריאל קלקין 
שנת הקלטה: 17.3.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מושר בקנון בשני קולות
![הקלטת זמרדע הקלטת זמרדע](../images/frog.png)
מנשה הראל (בביוף) 
על השיר
זיהוי הכותב והמלחין (שהיה עלום שנים רבות) על-פי סמדר כרמי-גיברמן, בתו של המחבר. היא מספרת:
השיר נכתב בעין-חרוד בראשית ימיה, ליד מעיין חרוד במחנה האוהלים "שהלבינו לרגלי הגלבוע". הוא מתייחס גם לרוחו של שאול המלך, אשר צלילי כינורו של דוד שככו את סערתה.
השיר הוא קנון שניתן לשיר אותו בשמונה קולות.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
![לחצו להגדלה](../UserFiles/Image/notes/suri_carmi.jpg?33830.34)
תיווי: יואב בלינסקי
תווים לקול ולפסנתר בכתב-ידה של המוזיקאית סמדר כרמי-גיברמן, בתו של מחבר השיר ומלחינו, משה כרמי. מתחת לתווים – הרקע לשיר בכתב-ידה. (תודה ליפתח מזור מפרויקט "שירה עובדת")
![לחצו להגדלה](../UserFiles/Image/notes/suri_hoy_suri_01439.png?33830.37)
עדכון אחרון: 17.10.2021 10:52:08
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם