נדם כל עוף

נָדַם כָּל עוֹף עַל עֵץ נִרְדַּם כָּל שִׂיחַ בַּכַּר לַיְלָה יָרַד, יָרַד וְלָמָּה לָמָּה, לָמָּה זֶה אֵחֲרוּ פַּעֲמֵי דּוֹדֵי אֵחֲרוּ מִבּוֹא. רוּחַ בָּעֵשֶׂב שָׁט זַלְזַל נָע בַּחֲלוֹמוֹ קוֹל מֵרָחוֹק, רָחוֹק שַׁעֲטוֹת פַּרְסוֹת אַבִּיר עוֹלוֹת מִמֶּרְחַב שָׂדֶה דּוֹדִי הוּא יָטוּשׂ אֵלַי. שַׁעֲטוֹת פַּרְסוֹת אַבִּיר גּוֹוְעוֹת מִמֶּרְחַב שָׂדֶה דְּמָמָה דְּמָמָה. צוֹלֵל הַיְּקוּם בַּדְּמָמָה לִבִּי כְּקֶבֶר קוֹפֵא לֹא בָּא דּוֹדִי, דּוֹדִי.נדם כל עוף על עץ נרדם כל שיח בכר לילה ירד, ירד ולמה למה, למה זה איחרו פעמי דודי איחרו מבוא. רוח בעשב שט זלזל נע בחלומו קול מרחוק רחוק שעטות פרסות אביר עולות ממרחב שדה דודי הוא יטוש אלי שעטות פרסות אביר גוועות ממרחב שדה דממה דממה. צולל היקום בדממה לבי כקבר קופא לא בא דודי, דודי.

מתוך "שלמה ובת שלמה" (נוסח מאוחר), "כתבי יעקב כהן", כרך חמישי: כתבים דרמתיים, חלק שני: מחזות מימי המקרא, הוצאת ועד היובל, תש"ה