בצאת ישראל (לחן מילט)

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן. מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן? מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב, הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם, חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם.בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז הייתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. הים ראה וינוס, הירדן ייסוב לאחור, ההרים רקדו כאילים, גבעות כבני-צאן. מה לך הים כי תנוס, הירדן תיסוב לאחור, ההרים תרקדו כאילים, גבעות כבני-צאן? מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוה יעקב, ההופכי הצור אגם-מים, חלמיש, למעיינו – מים.

המילים הן בתעתיק גרמני.

מקור: "שירי ארץ ישראל", יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים, 1935 /1947, עמוד 13-15

בנוסח תווים זה יש כמה הבדלים מהנוסח המוכר.

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 50