לחמישה-עשר בשבט (לחן עממי יידי) - כרמלה קרופניק (ברוך)

בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה בֵּין דְּקָלִים וּבְרוֹשִׁים מְשַׂחֲקִים יְלָדִים יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשִׁים. שָׂשִׂים הֵם וּמְשַׂחֲקִים הֵם בְּשִׁירָה עַל כָּל שְׂפָתַיִם. שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם! בַּשָּׁרוֹן וּבַגָּלִיל שָׂדוֹת, גַּנִּים וּכְרָמִים יִשְׂרָאֵל הַנּוֹטְעִים יִשְׂרָאֵל הַזּוֹרְעִים כּוֹרְמִים הֵם וְנוֹטְעִים הֵם וְשִׁיר עַל כָּל שְׂפָתַיִם שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!בהר ובשפלה בין דקלים וברושים משחקים ילדים ישראל עם קדושים ששים הם ומשחקים הם בשירה על כל שפתיים שירה זו חדשה לך ירושלים בשרון ובגליל שדות גנים וכרמים ישראל הנוטעים ישראל הזורעים כורמים הם ונוטעים הם ושיר על כל שפתיים שירה זו חדשה לך ירושלים!

מילים: אהרון זאב בן-ישי (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי יידי (טקסטים נוספים בלחן זה)

בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה

בֵּין דְּקָלִים וּבְרוֹשִׁים

מְשַׂחֲקִים יְלָדִים

יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשִׁים.

שָׂשִׂים הֵם וּמְשַׂחֲקִים הֵם

בְּשִׁירָה עַל כָּל שְׂפָתַיִם.

שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

בַּשָּׁרוֹן וּבַגָּלִיל

שָׂדוֹת, גַּנִּים וּכְרָמִים

יִשְׂרָאֵל הַנּוֹטְעִים

יִשְׂרָאֵל הַזּוֹרְעִים

כּוֹרְמִים הֵם וְנוֹטְעִים הֵם

וְשִׁיר עַל כָּל שְׂפָתַיִם

שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מתוך "משירי הארץ"

בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה

בֵּין דְּקָלִים וּבְרוֹשִׁים

מְשַׂחֲקִים יְלָדִים

יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשִׁים.

שָׂשִׂים הֵם וּמְשַׂחֲקִים הֵם

בְּשִׁירָה עַל כָּל שְׂפָתַיִם.

שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

בַּשָּׁרוֹן וּבַגָּלִיל

שָׂדוֹת, גַּנִּים פּוֹרִים:

יִשְׂרָאֵל הַנּוֹטְעִים

יִשְׂרָאֵל הַזּוֹרְעִים

נוֹטְעִים הֵם וְזוֹרְעִים הֵם

וְשִׁיר עַל כָּל שְׂפָתַיִם -

שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפי כרמלה קרופניק (ברוך)

עַל הָרֵי יְהוּדָה

בֵּין גַּנִּים וּבְרוֹשִׁים

מְשַׂחֲקִים יְלָדִים

יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשִׁים.

שָׂשִׂים הֵמָּה וּמְשַׂחֲקִים הֵם

וְשִׁירָה עַל כָּל שְׂפָתַיִם.

שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

גרסה נוספת (לבית ב')

בַּשָּׂדוֹת וּבַגָּלִיל

שָׂדוֹת גַּנִּים פּוֹרְחִים

יִשְׂרָאֵל הַנּוֹטְעִים

יִשְׂרָאֵל הַזּוֹרְעִים

נוֹטְעִים הֵם וְזוֹרְעִים הֵם

וְשִׁיר עַל כָּל שְׂפָתַיִם

שִׁירָה זוֹ חֲדָשָׁה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

הנוסח המקורי המלא

עַל הָרֵי יְהוּדָה

בֵּין דְּקָלִים וּבְרוֹשִׁים

שָׁם יְטַיְּלוּ יְלָדִים

עַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים

שִׁירוּ נָא הַיְּלָדִים

פַּעַם וּפַעֲמַיִם

מִשִׁירֶיהָ הַחֲדָשִׁים

שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם

בַּשָּׁרוֹן וּבַגָּלִיל

שְׂדוֹת-תְּנוּבָה פּוֹרִים

חֲלוּצִים - הַקּוֹצְרִים

חֲלוּצִים – הַזּוֹרְעִים

שִׁירוּ נָא הַיְּלָדִים...

בַּחוֹל וּבַמִּדְבָּר

וּבְתִלֵּי הֶחֳרָבוֹת

נִשְׁמַע שִׁיר הַבּוֹנִים

עִם קוֹל הַמַּקָּבוֹת

שִׁירוּ נָא הַיְּלָדִים...

כֹּה אָמַר אֲדוֹנַי

לְעָרֵי צִיּוֹן: תִּבָּנֶינָה

יִשְׂרָאֵל שָׁב אֶל אַרְצוֹ

וְעֵינֵינוּ תֶּחֱזֶינָה

שִׁירוּ נָא הַיְּלָדִים...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מילים בשפת המקור (יידיש)

דאס ליד פון ירושלים

זינגט זשע אלע יידעלעך

דעם ניגון דעם נייעם

לערנט אייך די לידעלעך

פון ירושלים

אויף די הויכע בערגער

כרמל הר הזיתים

שפאצירן קינדער קליינע

ישראל עם קדושים

זינגט...

תבואה װעלן מיר זייען

מעשר װעלן מיר געבן

מיר װעלן זיך אלע פרייען

ישראל מיט אונדזער לעבן

זינגט...

דריי מאל אין יאר

װעלן מיר עולה רגל זיין

נסכים װעלן מיר ברענגען

פון דעם בעסטן װיין

זינגט...

דעמאלט װעט גאט זאגן

אזוי איז מיר געפעלן

דאס בית המקדש זאלט איר בויען

דעם מזבח זאלט איר שטעלן

זינגט...

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

כרמלה קרופניק (ברוך)

שנת הקלטה: 1.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

השיר העברי נדפס בניו יורק בעיתון "עדן: ירחון מצויר לבני הנעורים", שנה א', גליון 6 (אלול תרפ"ד, ספטמבר 1924), עמ' 179. מתחת לכותרת נדפסה ההערה "על פי שיר עם" ובתחתית העמוד "לזמר במנגינת השיר: 'אויף די הויכע בערגער כרמל, הר הזיתים שפאצירען, רארטען קינדערלאך ישראל עם הקדושים'".

השיר היידי נדפס ב"אוצר נגינות ישראל" שערך אברהם צבי אידלזון, כרך 9 (יצא ב-1932), שיר 225, אולם נדפס עוד קודם בשירון Jüdisches Liederbuch שנדפס בברלין ב-1930. (תודה ללייבל באָטוויניק שבמשפחתו נהוג לשיר את השיר וללמדו באמצעות הדף הזה שבו נדפס המקור היידי ותרגום לעברית ולאנגלית). כיוון שהשיר העברי נדפס עוד ב-1924, ברור שהשיר היידי היה מוכר עוד לפני ההדפסות האלה.

מאיר נוי מעיר ("מעייני הזמר" עמ' 20) כי הזמר היידי זכה לפופולריות רבה בביצועו של החזן יוסלה רוזנבלט וגם הודות ללחן, המשלב את לחני "האט א יידע א ווייבעלע" ו"התקווה". נוי אף מביא שלושה שירים עבריים נוספים על בסיס אותו לחן, כל אחד ושינוייו עמו: השירים האלמוניים "עלו לארץ אבות" ו"שירו נא המשוררים (אמרו נא 'לחיים')" ו"זה היום" מאת אלחנן אינדלמן.

לטקסט של השיר יש זיקה ברורה לשיר "ביהודה ובגליל", של אותו מחבר. השיר מופיע גם תחת הכותר: "על אדמת יהודה".

ראו גם לחמישה-עשר בשבט (לחן לא ידוע).

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

לחמישה-עשר בשבט (לחן לא ידוע)

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 9; Thesaurus of Hebrew Oriental Melodies: Folk Songs of the East European Jews", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 77

מתוך "עדן" תרפ"ד

עדכון אחרון: 28.10.2024 00:57:40