|
מילים: אורי אבנרי
לחן: מרדכי זעירא כתיבה: 1.8.1948 הלחנה: 1.8.1948
|
ביצוע:
דן טודור
פסנתר: קלרה שטרנג
שנת הקלטה: 28.5.1952 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית 
|
פרטים נוספים
שושנה דמארי
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: התזמורת הסימפונית של סי בי אס (CBS) ישראל/תזמורת CBS ישראל
שנת הקלטה: 1968
נכלל בתקליט: שירי עם לוחם
שמעון ישראלי
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 15.1.1964
בקטלוג הספרייה הלאומית בעקבות הסליל המקורי רשום כי ההרכב המלווה הוא "להקה כלית" אולם שומעים בליווי תזמורת שלמה.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נעמי צורי
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1950
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שושנה דמארי, מקהלת "ירושלים"
ליווי: תזמורת "ירושלים"
שנת הקלטה: 1955
מקור: תקליט הד-ארצי AN42-66
נכלל בתקליטור: שושנה דמארי: מכלניות עד אור
ביצוע:
דן טודור
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 17.9.1952
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: משה וילנסקי
שנת הקלטה: 1962
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מרדכי בן-שחר
שנת הקלטה: 28.4.1954
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
הושר במקור ע"י להקת החישטרון בשנת 1948.
אורי אבנרי, "בשדות פלשת 1948", עמ' 215 - 216:
באחד הערבים החשוכים הופיע ב"חוילה" שליד ג'אלדיה הקומפוזיטור מ' זעירא. התקבצנו מסביב לנר קטן והאזנו לצלילים הרכים הבוקעים מתוך המפוחית. אוירה מיוחדת במינה השתררה במקום - האפילה, הצלילים, דמויות החברים, הרעות הגדולה שעטפה את הכל. ופתאום החלו מילים בליבי להצטרף לחרוזים, והחרוזים לבתים. נולד שירם של "שועלי שמשון".
רשמתי את המילים בעיפרון על פיסת נייר לאור פנסיו של אחד הג'יפים שהדלקתי מפעם לפעם. כשסיימתי את השיר מסרתי את הפתק לידיו של זעירא. חוויית המקום נחרתה גם בליבו, וכך נולדה לשיר המנגינה - מנגינה של טרטור הג'יפים, יללת השועלים וצלילי הלילה הגדול במרחב הדרום.
דוד פישלוב מצטט את הדברים ודן בהקשרם הכולל בספרו "מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי" (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 1998), עמ' 55 - 56.
האזינו לסיפור השיר מפי שרה זעירא. תמלול (ערוך) של דבריה:
זעירא היה בין הראשונים שהיו עורכים ערבי שירה. לא היה אז רדיו ובוודאי לא טלוויזיה, והיה צריך איכשהו להעביר את השיר. אז הוא היה מסתובב בין קיבוץ לקיבוץ, מחנה למחנה. והנה ערב אחד הוא נקלע לדרום, שם ישבו שועלי שמשון. זה היה לא רחוק מהגבול, לא רחוק מעזה. ומישהו הרצה, סיפר משהו, ואח"כ היה צריך זעירא ללמד שירה בציבור. התאורה היחידה שהיתה היא פנסי הג'יפ. והנה זעירא מרגיש שמישהו דוחף לו פתק, ולאור פנסי הג'יפ הוא קורא את מילות השיר "שועלי שמשון". ומי דחף לו את הפתק? אורי אבנרי, העורך של "העולם הזה". אז הוא עוד היה בעולם הזה...
השיר הזה מופיע גם בספר "בשדות פלשת 1948" של אבנרי ושם מתואר איך הם נסעו חזרה הביתה בג'יפ בדרך לא דרך, והג'יפ מקפץ...אבנרי אז כתב "מוות לכובשים" ומה הוא שר עכשיו? אתם יודעים בוודאי.
(הנ"ל מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל, מי שהייתה אשתו של מרדכי זעירא. תודה לנחומי הרציון וליובל זעירא על ההקלטה.)
ביצוע נוסף: ביצוע כלי תזמורתי בעיבוד משה וילנסקי
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
