הודיה

גֶּשֶׁם-שָׁדַי – בָּרוּךְ-הוּא-בָּרוּךְ-שְׁמוֹ חֶסֶד רָטֹב מִשָּׁמַיִם. שִׁירוּ לַלֶּחֶם, כִּי טוֹב טָעֲמוֹ, שִׁירוּ תּוֹדָה לַמַּיִם. לָרֶגֶב הַבִּיטוּ – תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, חַם עֲפָרוֹ וְזָרוּעַ. אֶרֶץ, בָּרְכִי שֶׁהַכֹּל בִּדְבָרוֹ, בָּרְכִי עַל מָטָר וְעַל רוּח. כִּי שַֹשְֹתְּ אֱלֵי טָל, זֶה גַנֵּךְ הוּא רָטֹב יְבֹרְכוּ בָּךְ שָׁדַיִם וָרֶחֶם. הוֹדוּ לַלֶּחֶם, לַלֶּחֶם כִּי טוֹב, הוֹדוּ לַלֶּחֶם.גשם שדיי ברוך הוא ברוך שמו חסד רטוב משמיים שירו ללחם כי טוב טעמו שירו תודה למים לרגב הביטו תוכו כברו חם עפרו וזרוע ארץ ברכי שהכול בדברו ברכי על מטר ועל רוח כי ששת אלי טל זה גנך הוא רטוב יבורכו בך שדיים ורחם הודו ללחם ללחם כי טוב הודו ללחם