במרחביה

עַד מָקוֹם תֹּאבַד עַיִן תִּשְׂתָּרַעְנָה עֲרֻגּוֹת יֶרֶק מִסָּבִיב וִיבוּל, גַּם כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הָשַּׁאֲנָנָה עַל רֹאשִׁי תִּשְׂתָּרֵעַ לְאֵין גְּבוּל: לְאֵין גְּבוּל. וּבְנֹגַהּ קֶסֶם זִיו חֶרֶס הָאָבִיב, הַיְּקוּם יִתְנוֹצֵץ מִסָּבִיב. לִכְאוֹרָה הַכֹּל אוֹמֵר שִׁיר וָזֶמֶר, וְהַכֹּל נֶאֱלָם דֹּם בַּדְּמָמָה בַּדְּמָמָה. עד מקום תאבד עיין תשתרענה ערוגות ירק מסביב ויבול גם כיפת השמיים השאננה על ראשי תשתרע לאין גבול לאין גבול ובנוגה קסם זיו חרס האביב היקום יתנוצץ מסביב לכאורה הכול אומר שיר וזמר והכול נאלם דום בדממה בדממה

מקור: "פואה גרינשפון: שירים", חלילית, 1975, עמוד 30

מקור: "בעמל ובשיר: שירי מעמד ותנועות הנוער ", 1999, עמוד 51