עלי באר

עֲלִי, בְּאֵר, עֲלִי! מַלְּאִי, מַלְּאִי הַדְּלִי! עֲדֵי אֶשְׁבֹּר אֶת צְמָא הָאֵשׁ כָּל לֵחַ עַצְמוֹתַי יִבֵּשׁ, וּמֵאֶגְלֵךְ הַזַּךְ שֵׁנִית אָשׁוּב אֶפְרַח. עֲלִי, בְּאֵר, עֲלִי! מַלְּאִי, מַלְּאִי הַדְּלִי! וּמֵהַדְּלִי בְּלִי הֲפוּגָה אֶל כָּל שָׂדֶה וַעֲרוּגָה - - רַוִּי הָאֲדָמָה, חַיִּי אֶת הַשְֹּמָמָה. עֲלִי, בְּאֵר, עֲלִי! מַלְּאִי, מַלְּאִי הַדְּלִי! יִשְׁתֶּה אִילָן, יִשְׁתֶּה נִצָּן אֲשֶׁר אָמְרוּ כְּבָר בָּא קִצָּם, וּמִשּׁוּשָׁן עַַד בְּרוֹשׁ יַחְדָיו יָרִימוּ רֹאשׁ. עֲלִי, בְּאֵר, עֲלִי! הַכֹּל חַיִּים מַלְּאִי! בִּצְחִיחַ נֶגֶב הִתְגַּלִּי וּבִישִׁימוֹן שֶׁל הַר גְּלִילִי לְיֶשַׁע וְלִפְאֵר! עֲלִי, עֲלִי, בְּאֵר! עלי באר עלי מלאי מלאי הדלי עדי אשבור את צמא האש כל לח עצמותי ייבש ומאגלך הזך שנית אשוב אפרח עלי באר עלי מלאי מלאי הדלי ומהדלי בלי הפוגה אל כל שדה וערוגה רווי האדמה חיי את השממה עלי באר עלי מלאי מלאי הדלי ישתה אילן ישתה ניצן אשר אמרו כבר בא קיצם ומשושן עד ברוש יחדיו ירימו ראש עלי באר עלי הכול חיים מלאי בצחיח נגב התגלי ובישימון של הר גלילי לישע ולפאר עלי עלי באר

מקור: "פואה גרינשפון: שירים", חלילית, 1975, עמוד 73