וכל הרשעה

מספר יואב ירקוני (פברואר 2021, שבט תשפ"א):

אמי, אסתר ירקוני לבית ראטה, נולדה בשנת 1920 ביישוב הישן בשכונה חרדית בירושלים. לאחר החתונה, בשנת 1941, עברה עם אבי לתל אביב ודגלה ברעיון הציוני. בערב ראש השנה האחרון אחותי טובה (ילידת 1947) הלכה לעולמה. עד הרגע האחרון היא היתה צלולה לחלוטין. ביממה האחרונה לפני מותה היא שרה לי ולכל מי שהתעניין בשלומה שיר לכבוד ראש השנה. לדבריה, אמנו המנוחה לימדה אותה שיר זה ומכיון ואף אחד לא מכיר אותו (כולל אני) היא אמרה שאמנו לימדה רק אותה את השיר. היא אף אמרה : " תלמדו את השיר , צריך שיהיה לזה המשך...". אחותי אמנם היתה חולה במחלת הסרטן , אך שום דבר לא בישר את לכתה מאתנו למחרת היום. אני מניח שבתוכה פנימה היא הרגישה זאת ולכן השיר הזה בצירוף בקשתה, נשמעים לי כמעין צוואתה.

יתרה מזו, מילות השיר מביעות תקווה, אמונה, אופטימיות ובשורה לגאולה ויש בהם כדי לחזק את כולנו.

תחילת הטקסט היא מתוך תפילת ראש השנה.

שירי זמרדעים   לחנים שלא אותרו במזהי שירים