מרש העמל

כֹּה נַעֲמֹל וְנִשָּׂא אֶת הָעֹל, אָנוּ נָקוּם גַּם אִם שֶׁבַע נִפֹּל, אִם לְפָנֵינוּ הַיּוֹם עוֹד גָּדוֹל נַעֲמֹל! נַעֲמֹל! אֶל הָאָסָם נֶאֱסֹף אֶת הַבָּר הָלְאָה הַנֹּפֶשׁ, הַזְּמַן הוּא יָקָר, כִּי הַסֵּבֶל הַיּוֹם הוּא מְנוּחָה לַמָּחָר.כה נעמול ונישא את העול, אנו נקום גם אם שבע ניפול, אם לפנינו היום עוד גדול נעמול! נעמול! אל האסם נאסוף את הבר הלאה הנופש, הזמן הוא יקר, כי הסבל היום הוא מנוחה למחר.