שיר הבוקר

בַּשָּׁמַיִם גִּיל וּצְחוֹק. אוֹר הַבֹּקֶר מֵרָחוֹק. בָּא צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים מִן הַכְּפָר הָרָחוֹק. כְּסוּת אֵדִים כְּחַלְחַלִּים בַּמֶּרְחָק כְּגַלִּים. גַּלֵּי יָם תַּעֲלוּמוֹת לְעֵינַי מִתְגַּלִּים. לִי הַיָּם וְלִי הַסִּירָה כֹּה קַלָּה, מְהִירָה. תִּשָּׂאֵנִי לַמֶּרְחָק עַל גַּלֵּי הַשִּׁירָה. וּמֵעֵבֶר לֶהָרִים הֵיכָלֵי אוֹר קָמִים. שָׁם אֵרֵד וְאֶכָּנֵס אֶל קִרְיַת הַקְּסָמִים.בשמים גיל וצחוק. אור הבוקר מרחוק. בא צלצול פעמונים מן הכפר הרחוק. כסות אדים כחלחלים במרחק כגלים. גלי ים תעלומות לעיני מתגלים. לי הים ולי הסירה כה קלה, מהירה. תישאני למרחק על גלי השירה. ומעבר להרים היכלי אור קמים. שם ארד ואכנס אל קריית הקסמים.