מילים: נתן אלתרמן
לחן: נחום נרדי כתיבה: 1.1946
|
שרה יערי 
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
מקור: תקליטון מס' 289 בחברת "צליל" בידינו תמונת התקליטון. שם נקרא השיר "תשובה לרב החובל" ורשום כי הביצוע "בלוית פסנתר". אין ודאות מוחלטת כי ההקלטה המסוימת אכן לקוחה מהתקליטון (לפעמים שרה יערי הקליטה אותו שיר ביותר מעיבוד אחד). |
רבקה יבין 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המבצעת שרה את השיר כפי שנשתמר בזיכורנה. המנגינה המושרת היא חלק מהמנגינה שכתב נרדי (ולא החלק הפותח שלה).
את השיר כתב אלתרמן בעקבות הגעתה לחוף נהריה של אוניית המעפילים "חנה סנש" בליל 25 בדצמבר 1945. בחסות החשיכה, ובחסות מסיבה שנערכה לרגל חג המולד במלון בנהריה ובה השתתפו רבים מהחיילים הבריטים, הגיעה האונייה לחוף ועלתה על שרטון. צוותי פלמ"ח בפיקודו של דוד (דוידק'ה) נמרי ותושבי נהריה סייעו בחילוץ המעפילים מהאונייה הטובעת. אנשי הפלמ"ח הותירו מאחוריהם דגל הנושא מסר לשלטונות הבריטיים ובו נכתב בהתרסה: "הספינה חנה סנש הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותנו. תהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית".
צוות האונייה היה איטלקי, ומספרים כי רב החובל אנסלדו נשא נאום מרגש בקיבוץ יגור, שם התאספו פעילי ההעפלה בעקבות הצלחת המבצע. אלתרמן הוזמן לאירוע זה על ידי מפקד הפלמ"ח, יצחק שדה, וככל הנראה בחר לכתוב את השיר כנאום תשובה לנאומו של אנסלדו, ובדרך זו לשבח אותו ואת אנשי ההגנה והפלמ"ח על תרומתם למפעל ההעפלה. פרסום השיר עוכב בשבועיים על ידי הצנזורה הבריטית, והוא הופיע בעיתון "דבר" במסגרת "הטור השביעי" ב15 בינואר 1946.
השיר פורסם שנית בלקט של ארבעה מטורי "הטור השביעי", שהופיע ב"דבר השבוע" ב-26 במרץ 1948, לכבוד צאתו לאור של ספרו של אלתרמן "הטור השביעי - שירי העת והעתון".[3] בלקט זה שונה שמו של השיר, והוא נקרא "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה".
"על הצי הלזה, האפור, הקטן, יסופר עוד בשיר ורומנים" - זהו שיר הלל לפל-ים, להגנה ולמוסד לעליה ב' אשר "נושאים את עמם עלי שכם", שהשיטו את הספינות "למועד הנכון, למקום היעוד, בלי מצפן ומפה, בליל ציד".
הלחן המוכר יותר לשיר הוא לחנו המאוחר שכתב יאיר רוזנבלום ללהקת הנח"ל ב-1972.
- על השיר בבית ליברמן - מויזאון לתולדות העיר נהריה
- על השיר בוויקיפדיה
- בספר "סיפורו של דוידקה; דוד נמרי - מפיו ועליו" (הוצ' הקיבוץ המאוחד, 1974) מספר ישראל חורב (בעמ' 133-134) על ליל ההורדה ועל דוידקה נמרי באותו לילה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.