וַיְּהִי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה.
וְהַשָּׂדֶה כֻּלּוֹ בּוֹעֵר בְּרִבְבוֹת פִּרְחֵי פָּרָג;
כְּצַעֲקוֹת-חֵשֶׁק קוֹפְאוֹת הִתְפָּרְצוּ מֵאֲדָמָה,
כְּאוּרֵי שָׂשׂוֹן הֵקִיץ בְּגִבְעוֹלֵי יֶרֶק-חַג.
לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ בַּיֶּרֶק וְהַיֶּרֶק אֵינוּ אֻכַּל,
וְרוּחַ בֹּקֶר נָשַׁב וַיְּנַעֲנֵעַ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ;
וְלַהֲבוֹת פְּרָגִים נָעוּ בַּאֲוִיר זַךְ כַּבְּדֹלַח,
וּרְשָׁפִים לֹא מִתְמַלְּטִים וְעָשָׁן קַל אֵין יֵשׁ.
אָז אֶחְתֹּר וָאֶתְיַצֵּב בְּטַבּוּר שְׂדֵה-שַׁלְהֶבֶת,-
וּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ כִּתְרוּנִי וְדַהֲרוֹת גַּלֵּי-נוּר;
עַל רֹאשִׁי בּוֹעֵר שֶׁמֶשׁ וּלְרַגְלַי פִּרְחֵי-לַהַב,
וַאֲנִי כְּזָהָב נִלְבָּן וְנִצְרָף תּוֹך הַכּוּר....ויהי בהיות הבוקר ואני בתוך השדה.
והשדה כולו בוער ברבבות פרחי פרג;
כצעקות-חשק קופאות התפרצו מאדמה,
כאוּרי ששון הקיץ בגבעולי ירק-חג.
לשונות אש בירק והירק אינו אוּכּל,
ורוח בוקר נשב וינענע לשונות אש ;
ולהבות פרגים נעו באוויר זך כבדולח,
ורשפים לא מתמלטים ועשן קל אין יש.
אז אחתור ואתייצב בטבור שדה-שלהבת,-
ולשונות אש כתרוני ודהרות גלי-נור;
על ראשי בוער שמש ולרגלי פרחי-להב,
ואני כזהב נלבן ונצרף תוך הכור.....
מילים: זלמן שניאור
לחן: יוסף אחרון
|
על השיר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
נדפס בהוצאת יבנה סניף ברלין בשנת תרפ"ד 21.6.1923
עדכון אחרון: 27.07.2021 09:20:22
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם