כולנו אח (לחן שפירא)

כֻּלָּנוּ, אָח, לְעֹל אֶחָד נִרְתַּמְנוּ, יַחְדָּו נִשָּׂא אֶת מֶשֶׁךְ-הַיָּגוֹן. וְלָמָּה כֹּה רָחַקְנוּ אָח מֵאָח? שַׁלָּמָּה אִישׁ רֵעֵהוּ לֹא יָחֹן? שַׁלָּמָּה כֹּה הַלֵּב קָשַׁח, דֻּכָּא, רֻחַק כָּל רֶגֶשׁ רַךְ? – כְּסֶלַע זֶה דּוֹמֵם כָּל פֶּה, יֵבוֹשׁ נַחֵם עָמִית דָּוֶה. כֻּלָּנוּ פֹּה לְעֹל אֶחָד נִרְתַּמְנוּ, יַחְדָּו נִשָּׂא אֶת מֶשֶׁךְ-הַיָּגוֹן, הֵי, קוּמָה, אָח, וְיָד בְּיָד שַׁלֵּבָה, אַמֵּץ, קָרֵב וָחֹן!כולנו אח לעול אחד נרתמנו, יחדו נישא את משך היגון. ולמה כה רחקנו אח מאח? שלמה איש רעהו לוא יחון? שלמה כה הלב קשח, דוכא רוחק כל רגש רך? – כסלע זה דומם כל פוה, יבוש נחם עמית דוה. כולנו פה לעול אחד נרתמנו, יחדו נישא את משך היגון, הי קומה אח ויד ביד שלבה, אמץ קרב וחון!