חליל (לחן אבולוף)

לִשְׁחוֹרַת עֵינֵי-הַחֵמֶד, לַמִּצְעָד עַלִּיז וָחָי - גְּבִיעִי אַשִּיק בַּחֵמֶת וְאַרְעִימָה: "כֹּה לֶחָי!" צִיל, צְלִיל! אַתְּ שׁוֹקֶקֶת כֶּחָלִיל. לְבָבֵךְ תָּמִיד קָלִיל, גַּם בַּדֶּמַע, גַּם בַּגִיל. אַתְּ צוֹרֶבֶת כְּשַׁלְהֶבֶת. אַתְּ קָרָה כַּמַּעְיָן. קְצָת מַצְנַעַת, קְצָת עוֹגֶבֶת וְדָמֵךְ בַּלַּיִל רָן. צִיל, צְלִיל! אַתְּ בּוֹגֶדֶת כֶּחָלִיל. לְבָבֵךְ רַע וְקָלִיל - אֵין לוֹ דֶּמַע - אֵין לוֹ גִּיל. כִּי שִֹחַקְתְּ בּוֹ אֶלֶף פַּעַם נִתְמָרֵד בָּךְ וְעָזַב. וְעַתָּה לִבֵּךְ בְּנַהַם מְשַׁוֵּעַ רַק אֵלָיו. צִיל, צְלִיל! אַתְּ עוֹגֶמֶת כֶּחָלִיל. לְבָבֵךְ, מֵיתָר קָלִיל לָן בּוֹ דֶּמַע - זָר לוֹ גִּיל.לשחורת עיני-החמד, למיצעד עליז וחי – גביעי אשיק בחמת וארעימה: "כה לחי!" ציל, צליל! את שוקקת כחליל. לבבך תמיד קליל, גם בדמע, גם בגיל. את צורבת כשלהבת, את קרה כמעיין. קצת מצנעת, קצת עוגבת ודמך בליל רן. ציל, צליל! את בוגדת כחליל. לבבך רע וקליל – אין לו דמע – אין לו גיל. כי שיחקת בו אלף פעם נתמרד בך ועזב. ועתה ליבך בנהם משווע רק אליו. ציל, צליל! את עוגמת כחליל. לבבך, מיתר קליל לן בו דמע – זר לו גיל.