שיר החיל - איזי הוד - זֶמֶרֶשֶׁת

דָּמֵנוּ נָהָר וָאֶשֶׁד, בְּרִיתֵנוּ קוֹרֵאת - נָקָם! נִשְׁבַּעְנוּ, נִשְׁבַּעְנוּ, אַחִים, לַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. עֲלִי נָא, עֲלִי שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי, בְּדַם חֲלָלַיִךְ הַדְלִיקִי-נָא אוֹר! הֲיִי-נָא, הֲיִי שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי, בְּפִי חַיָּלַיִךְ מִזְמוֹר. כִּי אִם אֶת הַבְּרִית נָקִימָה וְאִם תַּעֲמֹד לָעַד, אַשְׁרֵי הַיּוֹרִים, הַיּוֹרִים קָדִימָה, אַשְׁרֵי הַנּוֹפְלִים עַל יָד. עֲלִי-נָא, עֲלִי... וְאוֹר כִּי יִבְקַע מִלַּיִל וּבֵן כִּי יוּלַד לַדּוֹר, יוּשַׁר-נָא, יוּשַׁר-נָא לוֹ שִׁיר הַחַיִל אֲשֶׁר לֹא נָסוֹג אָחוֹר. עֲלִי-נָא, עֲלִי...דמנו נהר ואשד, בריתנו קוראת: נקם! נשבענו, נשבענו, אחים, לנשק, אשר לא ישוב ריקם. עלי נא, עלי, שלהבת שלי, בדם חלליך הדליקי-נא אור. היי-נא, היי, שלהבת שלי, בפי חיליך מזמור. כי אם את הברית נקימה, ואם תעמוד לעד, אשרי היורים, היורים קדימה, אשרי הנופלים על יד. עלי-נא, עלי... ואור כי יבקע מליל ובן כי יולד לדור, יושר-נא, יושר-נא לו שיר החי"ל, אשר לא נסוג אחור! עלי-נא , עלי...

מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1943
הלחנה: 1943

דָּמֵנוּ נָהָר וָאֶשֶׁד,

בְּרִיתֵנוּ קוֹרֵאת - נָקָם!

נִשְׁבַּעְנוּ, נִשְׁבַּעְנוּ, אַחִים, לַנֶּשֶׁק

אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

עֲלִי נָא, עֲלִי

שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי,

בְּדַם חֲלָלַיִךְ הַדְלִיקִי-נָא אוֹר!

הֲיִי-נָא, הֲיִי

שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי,

בְּפִי חַיָּלַיִךְ מִזְמוֹר.

כִּי אִם אֶת הַבְּרִית נָקִימָה

וְאִם תַּעֲמֹד לָעַד,

אַשְׁרֵי הַיּוֹרִים, הַיּוֹרִים קָדִימָה,

אַשְׁרֵי הַנּוֹפְלִים עַל יָד.

עֲלִי-נָא, עֲלִי...

וְאוֹר כִּי יִבְקַע מִלַּיִל

וּבֵן כִּי יוּלַד לַדּוֹר,

יוּשַׁר-נָא, יוּשַׁר-נָא לוֹ שִׁיר הַחַיִל

אֲשֶׁר לֹא נָסוֹג אָחוֹר.

עֲלִי-נָא, עֲלִי...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

איזי הוד

עיבוד: מאיר רז
שנת הקלטה: 2008
מקור: הקלטה ביתית

השיר נוצר שנה לפני הקמת החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל), היא "הבריגדה היהודית", ולאחר הקמתה שונה שם השיר משיר החיל לשיר החי"ל. סופר כי חנה סנש שרה את השיר בתאה לפני הוצאתה להורג.

נחומי הרציון מביא את עיקרי הדברים שכתב אורלנד בספרו "היו לילות":

השיר חובר מיד לאחר גיוסנו ליחידות העבריות של הצבא הבריטי, ולקראת סוף המלחמה הוכתר להמנון של הבריגדה היהודית - החטיבה היהודית הלוחמת.
בספר "חנה סנש" (הקיבוץ המאוחד, 1967, בעריכת מ' ברסלבי), כותב אחד הצנחנים, ראובן דפני:

כשנתבשרנו שעלינו להיות נכונים ליציאה, החילונו לשיר את השיר, שהיה אהוב על כולנו, ובפרט על חנה "עלי-נא, עלי, שלהבת שלי, בדם חללייך הדליקי נא אור..."
לימים נפוצה השמועה, שערב הוצאתה להורג של חנה סנש נשמע מאחד התאים קול שירת אישה, שזימר את "עלי נא, עלי, שלהבת שלי". זה היה קולה של חנה. למחרת בבוקר הודיע לנו קצין הונגרי, שחנה הוצאה להורג.

אין לי ולא יכול להיות שכר סופרים נעלה יותר, מן הידיעה המלווה את מחשבתי, כי פרי-עטי זכה להיות מופגן ומושר בפי נערה, שסיכנה והקריבה את חייה... למען חיי עמה וחרות האדם.

וממשיך נחומי:

כן, ברוח הדברים האלה סיפר אורלנד במועדון הזמר שלנו (בקיבוץ דביר), ואני שמעתיו בעוד 3-2 הזדמנויות חוזר על זה. זה היה חשוב לו, חוץ מהעלאת מילות השיר ושיוכו למאבקי ה"מדינה שבדרך" לשייך אותו לערכיות של הזֶמר, בכלל, ולשיריו שלו, בפרט.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תיווי: הלל אילת

ל"ג בעומר יום הזיכרון צבא שירי זעם

עדכון אחרון: 29.08.2024 21:39:08