מִן הַבֹּקֶר עַד הַלֵּיל
אֲנוֹכִי נוֹתֵן כָּאן צֵל
לִי אָסוּר לְהִתְעַצֵּל
כְּבָר כֹּחִי כּוֹשֵׁל - כֵּן!
רַד הַלַּיְלָה בִּשְׁבִילִי
אֵין אָדָם שׁוֹאֵף צִלִּי
טוֹב לָנוּחַ בְּגִילִי
בְּלִי לָתֵת שׁוּם צֵל. כֵּן!
וְהִנֵּה יָרֵחַ
שׁוּב אוֹתִי מַכְרִיחַ
צֵל לְזוּג שָׂמֵחַ
תֵּנָה - תֵּנָה ...מן הבוקר עד הליל
אנוכי נותן כאן צל
לי אסור להתעצל
כבר כוחי כושל - כן!
רד הלילה בשבילי
אין אדם שואף צילי
טוב לנוח בגילי
בלי לתת שום צל. כן!
והנה ירח
שוב אותי מכריח
צל לזוג שמח
תנה - תנה ...
מילים: יחיאל מוהר
לחן: דניאלה דור
|
יפה ירקוני 
עיבוד: חנן וינטרניץ
ניצוח: חנן וינטרניץ מקור: תקליטון מס' 836 בחברת "הד ארצי", צד ב' של "דובון יומבו". בהקלטה זהה נאמר שהמלווים הם תזמורת קול ציון בניצוח מרק לברי. כפילות דומה בזיהוי המלווים אותרו בהקלטת "ככה מרקדים בישראל" ו"שיר הצב".
|
על השיר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 28.01.2023 12:18:55
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם