מִיכָל קְטַנָּה פִּקַּחַת הִיא,
אֶת סִפְרָהּ פּוֹתַחַת הִיא
וְאוֹמֶרֶת לַבֻּבֹּנֶת:
אַתְּ אֶצְבָּעֹנֶת!
עוֹד מְעַט - שִׁמְעוּ שָׁמַיִם!
בַּת שָׁנָה אַתְּ וְיוֹמַיִם.
הוֹי, לִלְמֹד הִגִּיעָה עֵת:
זוֹהִי אָלֶף! זוֹהִי בֵּית!
הִסְתַּכְּלִי נָא, אַתְּ רוֹאָה?
קָמָץ אָלֶף - אָ.
הִסְתַּכְּלִי נָא, אַתְּ רוֹאָה?
תִּזְכְּרִי, יַלְדָּה רָעָה?
תְּנִי לַסֵּפֶר נְשִׁיקָה!
תִּלְמְדִי לִקְרֹא עַד הֵנָּה -
פֶּרַח אֹדֶם לָךְ אֶתֵּנָּה.מיכל קטנה פיקחת היא,
את ספרה פותחת היא
ואומרת לבובונת:
את אצבעונת!
עוד מעט - שמעו שמים!
בת שנה את ויומיים.
הוי, ללמוד הגיעה עת:
זוהי אלף! זוהי בית!
הסתכלי נא, את רואה?
קמץ אלף - א.
הסתכלי נא, את רואה?
תזכרי, ילדה רעה?
תני לספר נשיקה!
תלמדי לקרוא עד הנה -
פרח אודם לך אתנה.
מילים: אליעזר שטיינברג
לחן: נחום נרדי כתיבה: 1921
|
טובה פירון 
פסנתר: משה לוסטיג
שנת הקלטה: 8.3.1954 השיר מושר פעמיים ברצף, בפעם השנייה מהר יותר. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
על השיר
על תקליט השידור בביצוע טובה פירון מזוהה מחבר המילים כ"שנברג" ועל בסיס זה זיהוי בקטלוג הספרייה הלאומית "יצחק שנהר", ואולם מתברר כי שנברג הוא עיוות של השם שטיינברג. בפרסום הדפוס העברי המקורי חלק נוסף שלא הולחן. שלוש השורות האחרונות נדפסו במרכז הדף ספק כפזמון חוזר שאמור להיות גם אחרי החלק הראשון של השיר, אף שבמקור לא היה זה ככל הידוע שיר מולחן.
מוסיף אליעזר ניבורסקי: זה השיר הפותח את ספר לימוד ששטיינברג פרסם בו זמנית ביידיש ובעברית בשנת 1921. ביידיש נקרא הספר "אלף בית", ובעברית "אלפון".
שם השיר בתקליט השידור: מיכל הקטנה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 04.03.2024 22:22:29
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם