מילים: מתתיהו שלם
לחן: מתתיהו שלם כתיבה: 1940 הלחנה: 1940
|
תיאודור ביקל 
שנת הקלטה: 1957 (1958? 1961?)
תיאודור ביקל הקליט את השיר גם בעיבוד שונה בתקליט המוקדם יותר Folk songs of Israel sung by Theodore Bikel. נכלל בתקליט: Theodore Bikel sings folk songs of Israel |
חבורת זמר רן  ביצוע:
טובה בן-צבי, מקהלת בית הספר "יהלום" ברמת גן 
ניצוח: יוסף הדר
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "שירי חג ומועד", מס' AN 48-70 בחברת "הד ארצי"
נכלל בתקליטור: שיבולת בשדה: משירי מתתיהו שלם
נכלל בתקליט: שירי חג ומועד
שנת הקלטה: 21.6.1965
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת קיבוץ רמת יוחנן 
ניצוח: לא ידוע
שנת הקלטה: 195?
בליווי להקת כלי נשיפה
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאסנת פז 
ליווי: להקת רון-עמי
שנת הקלטה: 1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שלום כהן, מקהלת קול ציון לגולה 
ניצוח: מאיר הרניק
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 29.4.1954
על תקליט השידור הגוף המלווה מוגדר "אנסמבל".
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתלהקת גברים של קול ציון לגולה, רות שרון 
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 9.7.1951
בליווי הרכב כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאליהו גמליאל 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מאיה צפריר 
שנת הקלטה: 195X
מקור: סדרת תקליטונים בחברת ASP (ארצות הברית)
לחן ללא מילים
תודה לאבי תדמור
מתוך המערכה השנייה במסכת "נבל ואביגייל".
לפני השיר:
אנשי דוד חוזרים לנבל ואומרים לו: "כך... המ... הסתבכת נבל... הפעם אויבים גלויים אנחנו... שונאים בנפש... מאנשי דוד לא תיפטר על נקלה .. כן ... כן... [בהתעוררות] עבדים! להכין הכול ולערוך את החג כהלכתו. הבו שיר!" (מאחורי הבמה שירה בלוויית תופים ומצלתיים, יוצאים ונכנסים, עורכים את המאכלים לכבוד החג).
[מתוך "הבה נציגה"]
ביצוע נוסף (כלי): הלהקה החדשה לריקודי עם בעיבוד משה לוסטיג (השיר תחת השם "עדרים". יש ללחוץ על כפתור ההשמעה).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
על שירי נבל הכרמלי ואביגיל מספרת דפנה פרדקין, נכדתו וחוקרת שירתו של שלם:
בשנות הארבעים היה סבא מדריך ומורה של חברת נוער ישראלית ברמת יוחנן. בין השאר היה המורה שלהם לתנ"ך והיה לוקח כל מיני תכנים מהמקורות ועושה מהם הצגות. ובהצגות היו תמיד שירים מקוריים. את "מחזה רועים בשלוש מערכות" הציגה חברת נוער א' של רמת יוחנן בשנת 1942. אני קוראת מהעמוד הראשון: "הנפשות, נבל הכרמלי - בעל מכלאות וצאן, אביגיל – אשתו, זכרי – אביר הרועים, בכר – רועה ותיק..." וכן הלאה וכן הלאה. ההצגה מתחילה במשהו שהוא בין ציטוט לכתיבה עצמאית בלשון תנ"כית: "ויברח דוד מנוית ברמה... ויבוא יער חרת". השיר "שמעו, שמעו" היה השני בהצגה. אחר כך מופיע גם "פצח בזמר" וגם "שישו ושמחו". בהמשך אותה ההצגה מופיע גם השיר "הבו לנו יין".
(מתוך הספר "בשביל השירים" בעריכת עפר גביש ודובי טל, הוצאת אלבטרוס, 2016, כרך ב', עמ' 73).