אמרי לי

לָמָּה לֵילֵנוּ חוֹלֵף כַּחֲלוֹם בִּמְהִירוּת וּשְׁתִיקָה שֶׁל אִלֵּם? לָמָּה חֲלוֹם מִסְתַּיֵּם עִם הַיּוֹם שֶׁעוֹלֶה עַרְפִלִּי וְדוֹמֵם? לָמָּה הַיּוֹם כֹּה אָפֹר וְקוֹדֵר כְּאֶבְיוֹן מְקַבֵּץ נְדָבוֹת? לָמָּה קַדְרוּת מְלַוָּה אֶת הַגֵּר שֶׁהוֹלֵךְ עֲרִירִי בָּרְחוֹבוֹת? וְ...עוֹד אֲנִי תּוֹהֶה, וּבֵין מִלִּים תּוֹעֶה. וַאֲנִי לַשָּׁוְא פּוֹנֶה; רַק שׁוֹאֵל וְאֵין עוֹנֶה. וְ...עוֹד אֲנִי בּוֹהֶה, וְלֹא הַכֹּל רוֹאֶה. מִי יָאִיר אֶת מִלּוֹתַי? מָתַי? לָמָּה רְחוֹב כֹּה אָרֹךְ וּפְתַלְתַּל כְּנָחָש בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים? לָמָּה סְלָעִים רְטֻבִּים מִן הַטַּל שֶׁבַּלַּיְלָה נִקְוֶה עַל עָלִים? לָמָּה לֵילֵנוּ חוֹזֵר כְּגַלְגַּל? הֵן פְּגָשְׁתִּיו רַק אֶתְמוֹל בַּחֲלוֹם. לָמָּה חֲלוֹם מִתְנַדֵּף לוֹ אֶל עַל, כְּשֶׁמֵּגִיחַ וּבָא שׁוּב הַיּוֹם? וְ...עוֹד אֲנִי תּוֹהֶה, וּבֵין מִלִּים תּוֹעֶה. וַאֲנִי לַשָּׁוְא פּוֹנֶה; רַק שׁוֹאֵל וְאֵין עוֹנֶה. וְ...עוֹד אֲנִי בּוֹהֶה, וְלֹא הַכֹּל רוֹאֶה. וּתְשׁוּבוֹת לִשְׁאֵלוֹתַי מָתַי?למה לילנו חולף כחלום במהירות ושתיקה של אילם? למה חלום מסתיים עם היום שעולה ערפילי ודומם? למה היום כה אפור וקודר כאביון מקבץ נדבות? למה קדרות מלווה את הגר שהולך ערירי ברחובות? ו...עוד אני תוהה, ובין מילים תועה. ואני לשווא פונה; רק שואל ואין עונה. ו...עוד אני בוהה, ולא הכול רואה. מי יאיר את מילותיי? מתי? למה רחוב כה ארוך ופתלתל כנחש בנקיקי הסלעים? למה סלעים רטובים מן הטל שבלילה ניקווה על עלים? למה לילנו חוזר כגלגל? הן פגשתיו רק אתמול בחלום. למה חלום מתנדף לו אל על, כשמגיח ובא שוב היום? ו...עוד אני תוהה, ובין מילים תועה. ואני לשווא פונה; רק שואל ואין עונה. ו...עוד אני בוהה, ולא הכול רואה. ותשובות לשאלותיי מתי?