אהבתי את יונה

אָהַבְתִּי אֶת יוֹנָה אֲדֹם הַקַּרְקֶפֶת, אָהַבְתִּי אֶת יוֹנָה מְאֹד. בַּלֹּעַ שֶׁלּוֹ מַשְׁרוֹקִית מִצְטַפְצֶפֶת תָּמִיד הוּא הוֹזֶה הֲזָיוֹת. וַיְהִי בַּמִּפְקָד הַכְּלָלִי עַל הַגֶּבַע – הִפְנָה אֶת כֻּלָּם לְאָחוֹר, הִבִּיטוּ, הִשְׁקִיפוּ אֶל הֲדַר הַטֶּבַע וּפְנֵיהֶם הִשְׁחִירוּ מִשְּׁחוֹר... וְזֶה הָאַדְמוֹנִי פָּתַח אָז אֶת פִּיהוּ וְחֹטֶם זָקַף לַמָּרוֹם: "הַמַּלְבִּין בַּשָּׂדֶה שָׁם מַהוּ וּמִיהוּ? הַאִם זֶה אֱמֶת אוֹ חֲלוֹם?!" מִבֵּין הַפְּלֻּגָּה נִפְלְטָה הַתְּשׁוּבָה: "פָטָה מוֹרְגָנָה, חָבֵר!" וְיוֹנָה שָׁאַג אָז כֻּלּוֹ לֶהָבָה: "לְכוּ לְנַקּוֹת זֹאת מַהֵר!..."אהבתי את יונה אדום הקרקפת אהבתי את יונה מאוד בלוע שלו משרוקית מצטפצפת תמיד הוא הוזה הזיות ויהי במפקד הכללי על הגבע הפנה את כולם לאחור הביטו, השקיפו אל ופניהם השחירו משחור וזה האדמוני פתח אז את פיהו וחוטם זקף למרום המלבין בשדה שם מהו ומיהו האם זה אמת הוא חלום מבין הפלוגה נפלטה התשובה: פאטה מורגאנה, חבר. ויונה שאג אז כולו להבה: לכו לנקות זאת מהר!