שיר האדמה (לחן בן-חיים)

גֶּבַע, סֶלַע, נִיר וָרֶגֶב לִי תַּחְרֹזוּ זֶמֶר-עַם: אַדְמָתִי - גָּלִיל גַּם נֶגֶב - אֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם. שׁוּר, הַבִּיטָה! דָּן, חֲנִיתָה! גַּם גְּבוּלוֹת, גַּם רְבִיבִים, אֶלֶף הֵנָּה, שִׁיר תָּרֹנָּה - לִגְבוּלָם בָּנִים שָׁבִים. נִיר בְּתוּלִים פִּלְחִי מַחְרֶשֶׁת, בִּתְלָמַי זִרְעִי שִׁירָה! אַדְמָתִי, אַדְמַת מוֹרֶשֶׁת רֹנִּי רֹן, לֹא עֲקָרָה! שׁוּר, הַבִּיטָה...גבע סלע ניר ורגב לי תחרוזו זמר עם אדמתי גליל גם נגב ארשתך לי לעולם שור הביטה דן חניתה גם גבולות גם רביבים אלף הנה שיר תרונה לגבולם בנים שבים ניר בתולים פלחי מחרשת בתלמי זרעי שירה אדמתי אדמת מורשת רוני רון לוא עקרה שור הביטה

מבוסס על: "אפרים בן-חיים: קובץ שירים", מרכז לתרבות ולחינוך, 1958, עמוד 3