הלך נפש

הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ, דָּעַךְ הַיוֹם. זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים וְהָרֵי רוֹם. סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת מֶרְחָב אִלֵּם; הִרְחִיק שְׁבִילִי - שְׁבִילִי בּוֹדֵד, שְׁבִילִי שׁוֹמֵם... אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל, גוֹרָל רוֹדֶה, אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל, עַל כֹּל אוֹדֶה! היום הלך והחשיך דעך היום זהב מועם צופו שחקים והרי רום סביבי השחיר מרחב שדות מרחב אילם הרחיק שבילי שבילי בודד שבילי שומם אך לא אמרה פי הגורל גורל רודה אלך בגיל לקראת הכול על כל אודה