פרנסיון הופיע בא

פְרַנְסִיּוֹן הוֹפִיעַ בָּא, מְצָאַנִי כֹּה בּוֹדֶדֶת. אֶל אָזְנִי לִלְחֹשׁ יִרְכֹּן לַחַשׁ אַהֲבָה יוֹקֶדֶת. מֶה הָלַם לִבִּי בְּאוֹן, עֵת הִפְצִיר בִּי פְרַנְסִיּוֹן! וְאָמַר אֵלַי רַכּוֹת: "אֶת שְׂפָתַיִךְ לִי הוֹשִׁיטִי, כִּי צָמֵאתִי לִנְשִׁיקוֹת, טַעַם פִּיךְ לִטְעֹם אָבִיתִי. רַק אֲהוּב נַפְשֵׁךְ אֶבְיוֹן, לֹא זַכַּאי גַּם פְרַנְסִיּוֹן?" "לֹא זָכוּ גַּם אֲחֵרִים" – הֵשַׁבְתִּיו כֻּלִּי נִכְעֶסֶת. "הֵן יָדַעְתִּי טִיב גְּבָרִים: אִם אַטֶּה לְךָ רֹב חֶסֶד, יִתְרַחֵק לִבְּךָ פִּתְאֹם וְאָבַד לִי פְרַנְסִיּוֹן!" פרנסיון הופיע בא מצאני כה בודדת אל אזני ללחוש ירכון לחש אהבה יוקדת מה הלם ליבי באון עת הפציר בי פרנסיון ואמר אלי רכות את שפתיך לי הושיטי כי צמאתי לנשיקות טעם פיך לטעום אביתי רק אהוב נפשך אביון לא זכאי גם פרנסיון לא זכו גם אחרים השבתיו כולי נכעסת הן ידעתי טיב גברים אם אטה לך רוב חסד יתרחק לבך פתאום ואבד לי פרנסיון