פלא תכלת

א. עֵת רִאשׁוֹנָה טִיַּלְנוּ בַּגַּן לִפְנוֹת עֶרֶב לָבַשְׁתְּ שִׂמְלָה שֶׁל תְּכֵלֶת, אֶזְכֹּר עוֹד כַּיּוֹם. צָחֲקוּ אֵלַי עֵינַיִךְ, תְּכֻלּוֹת כִּשְׁמֵי שָׁמַיִם; הָיִיתְ כֻּלֵּךְ כַּתְּכֵלֶת, הָיִיתְ כַּחֲלוֹם... ב. הָיָה זֶה בֵּין עַרְבַּיִם מוּל תְּכֵלֶת רוֹגַעַת חִיּוּךְ אַחֲרוֹן הֵבֵאת לִי עָצוּב וְכָחֹל. וְכָךְ הָלַכְתְּ מִמֶּנִּי וְרַק זוֹכֵר הִנֵּנִּי אֶת הַצְּלִילִים שֶׁל זֶמֶר שֶׁל זֶמֶר מִתְּמוֹל. פזמון: פֶּלֶא כָּחֹל, שֵׁם זֶה רַק לָךְ נִתַּן גַּם אִם חָלְפוּ הַשָּׁנִים. הָבָה נֵרֵד אֶל יַרְכְּתֵי הַגַּן עַד לְחֻרְשַׁת אֳרָנִים... שׁוּב יִהְיוּ עֵינַיִךְ זוֹרוֹת אֵשׁ כְּחֻלָּה שׁוּב תִּהְיִי נִצְמֶדֶת רוֹטֶטֶת כֻּלָּךְ פֶּלֶא כָּחֹל עוֹד מְחַלְחֵל זִכְרֵךְ כְּמַנְגִּינָה רְחוֹקָה.א. עת ראשונה טילנו בגן לפנות ערב לבשת שמלה של תכלת, אזכור עוד כיום. צחקו אלי עיניך, תכולות כשמי שמים; היית כולך כתכלת, היית כחלום... ב. היה זה בין ערבים מול תכלת רוגעת חיוך אחרון הבאת לי עצוב וכחול. וכך הלכת ממני ורק זוכר הנני את הצלילים של זמר של זמר מתמול. פזמון: פלא כחול, שם זה רק לך ניתן גם אם חלפו השנים. הבה נרד אל ירכתי הגן עד לחורשת אורנים... שוב יהיו עיניך זורות אש כחולה שוב תהיי נצמדת רוטטת כולך פלא כחול עוד מחלחל זכרך כמנגינה רחוקה.