שמח - ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם תל-אביב

שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ הַלֵּב כַּדּוּד רוֹתֵחַ, נָשִׁירָה לַמְּנַצֵּחַ. נָשִׁירָה נָא בְּשֵׁם כֻּלָּם, אֲשֶׁר אֵין כֶּסֶף בְּיָדָם וְהֵם רוֹצִים עַל אַף הַכֹּל לִחְיוֹת! מָתַי יָבוֹא יוֹם הַשִּׂמְחָה לַאֲסִירֵי הָעֲבוֹדָה, מָתַי תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בַּלֵּב? עֵת בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ הָאֵל, מַתָּנוֹת חִלֵּק לְכָל אֶחָד בְּחֶסֶד – זוּג יָדַיִם הָאָדָם קִבֵּל זוֹ מַתְּנַת חַיִּים יוֹצֶרֶת וְהוֹרֶסֶת וְעַל כֵּן הַיָּד דָּבָר גָּדוֹל, לֹא לָשֵׂאת שַׁרְשֶׁרֶת הִיא נוֹצְרָה! דַּוְקָא הִיא, הַיָּד וְלֹא הָרֹאשׁ, אֶת דְּמוּתְךָ, אָדָם, תָּשִׁיב לֶאֱלוֹהַּ וְעַל כֵּן שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ...שמח, שמח, שמח הלב כדוד רותח, נשירה למנצח. נשירה נא בשם כולם, אשר אין כסף בידם והם רוצים על אף הכל לחיות! מתי יבוא יום השמחה לאסירי העבודה, מתי תזרח השמש בלב? עת ברא את עולמו האל, מתנות חילק לכל אחד בחסד – זוג ידיים האדם קיבל זו מתנת חיים יוצרת והורסת ועל כן היד דבר גדול, לא לשאת שרשרת היא נוצרה! דווקא היא, היד ולא הראש, את דמותך, אדם, תשיב לאלוה ועל כן שמח, שמח, שמח...

מילים: שולמית בת-דורי
לחן: דניאל סמבורסקי
הלחנה: 1935

שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ

הַלֵּב כַּדּוּד רוֹתֵחַ,

נָשִׁירָה לַמְּנַצֵּחַ.

נָשִׁירָה נָא בְּשֵׁם כֻּלָּם,

אֲשֶׁר אֵין כֶּסֶף בְּיָדָם

וְהֵם רוֹצִים עַל אַף הַכֹּל לִחְיוֹת!

מָתַי יָבוֹא יוֹם הַשִּׂמְחָה

לַאֲסִירֵי הָעֲבוֹדָה,

מָתַי תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בַּלֵּב?

עֵת בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ הָאֵל,

מַתָּנוֹת חִלֵּק לְכָל אֶחָד בְּחֶסֶד –

זוּג יָדַיִם הָאָדָם קִבֵּל

זוֹ מַתְּנַת חַיִּים יוֹצֶרֶת וְהוֹרֶסֶת

וְעַל כֵּן הַיָּד דָּבָר גָּדוֹל,

לֹא לָשֵׂאת שַׁרְשֶׁרֶת הִיא נוֹצְרָה!

דַּוְקָא הִיא, הַיָּד וְלֹא הָרֹאשׁ,

אֶת דְּמוּתְךָ, אָדָם, תָּשִׁיב לֶאֱלוֹהַּ

וְעַל כֵּן

שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסה רשמית מלאה

שָׂמֵחַ שָׂמֵחַ שָׂמֵחַ

הַלֵּב כַּדּוּר רוֹתֵחַ

נָשִׁירָה לַמְנַצֵּחַ!

נָשִׁירָה נָא בְּשֵׁם כֻּלָּם

כָּל אֵלֶּה שֶׁאוֹיֵב כְּבָלַם

וּבְנִשְׁמָתָם צוֹרֵב כְּאֵב

מָתַי יָבוֹא יוֹם הַשִּׂמְחָה

לַאֲסִירֵי הָעֲבוֹדָה

מָתַי תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בַּלֵּב

עֵת בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ הָאֵל

מַתָּנוֹת לַכֹּל חִלֵּק הוּא אָז בְּחֶסֶד

זוּג יָדַיִם אָז אָדָם קִבֵּל

זוֹ מַתְּנַת פְּלָאִים יוֹצֶרֶת וְהוֹרֶסֶת

וְלָכֵן הַיָּד דָּבָר קָדוֹשׁ

לֹא לָשֵׂאת שַׁרְשֶׁרֶת הִיא נוֹצְרָה

דַּוְקָא הִיא הַיָּד וְלֹא הָרֹאשׁ

אֶת דְּמוּתְךָ אָדָם תָּרִים אֶל אֱלוֹהַּ

וְלָכֵן שָׂמֵחַ שָׂמֵחַ שָׂמֵחַ

הַלֵּב כַּדּוּר רוֹתֵחַ

נָשִׁירָה לַמְנַצֵּחַ

נָשִׁירָה נָא בְּשֵׁם כֻּלָּם

אֲשֶׁר עוֹבְדִים בְּמוֹ יָדָם

וַעֲמָלָם: בּוֹנֶה, סוֹלֵל, פּוֹעֵל

בְּבֵית חֲרֹשֶׁת, בְּמִכְרֶה

בְּבִנְיַן וְעַל שְׁדֵמָה

וְכָךְ יוֹצֵר הוּא כָּל אוֹצְרוֹת תֵּבֵל

עֵת בָּרָא אָדָם אֶת עוֹלָמוֹ

עָלָה בְּרֹב חַסְדּוֹ עַל חַסְדּוֹ

וּבִמְקוֹם עָמָל בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ

בִּבְחֹר הַמַּתָּנוֹת בָּחַר אָז בָּזֶה

וְרַק דָּבָר אֶחָד הִטִּיל פֹּה צֵל:

לֹא כֻּלָּם קִבְּלוּ, הָיָה מְעַט

וְכָךְ נִשְׁאַר עוֹד מִי שֶׁיַּעֲמֹל

וְיִמְכֹּר לָזֶה אֲשֶׁר קִבֵּל לְיַד

וְלָכֵן שָׂמֵחַ שָׂמֵחַ שָׂמֵחַ

הַלֵּב כַּדּוּר רוֹתֵחַ

נָשִׁירָה לַמְנַצֵּחַ

נָשִׁיר עַכְשָׁו בְּשֵׁם כֻּלָּם

אֲשֶׁר אֵין כֶּסֶף בְּיָדָם

וְהֵם רוֹצִים אַף עַל פִּי כֵן לִחְיוֹת

אַךְ בַּחַיִּים זֶה הָאָסוֹן

דָּרוּשׁ לְכָל אָדָם קְצָת הוֹן

וּבְכֵן מַה לַעֲשׂוֹת?

לַעֲבֹד!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם תל-אביב

שנת הקלטה: 23.3.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
נכלל בתקליטור: טנגו עברי פולני (Polskie Hebrajskie Tango): הקלטות משנות ה30

מספר משה ברק, חבר קיבוץ גבת:

"שמח שמח" שיקף את האמונה החילונית החומרנית של שנות השלושים והארבעים. היה זה ביטוי שירי להשקפה על התפתחות האדם עלי אדמות, מזמור לכף היד האנושית שפיתחה את ראשו... השיר היה חלק קבוע בערבי השירה בציבור בהנחיית זמר הטנור ש. קרונברג. בערבים אלה שרו גם את "הורה אין דבר" לצד השיר "שמש תלהט חומה וקרניה אורו".

קרונברג הוא האיש שהפיץ את השיר "שמח שמח" המורכב. הוא ולא אחר. באותם ימים בהיעדר תקשורת ובשל יוקר הפקת התקליטים הופצו השירים רק בדרך אישית.

האיש היה ככל הנראה עולה חדש שהגיע מגרמניה בשנות השלושים. לפי הקול יש להניח שבחו"ל היה זמר אופרה. בארץ ראה את עצמו כנראה כאידיאליסט. לפרנסתו עבד בהנחיית ערבי שירה בציבור באזור חיפה מטעם מועצת הפועלים. ערבי השירה המרגשים שלו היו מזמור לחזון הציוני הסוציאליסטי. היה לו קול אדיר בעוצמתו, כי יש לזכור שלא היו אז מיקרופונים. כילד אני זוכר איך מאות האנשים באולם בית העם בקרית חיים שמעו אותו, ונסחפו בשירתו כחוויה.

מוסיפה פרופ' רנה שפירא (דברים שמסרה לזֶמֶרֶשֶׁת בינואר 2019):

השיר היה אחד השירים הקבועים ששרו בבית החינוך ע"ש א.ד. גורדון בשירה בציבור של ימי ראשון, ובימי שישי עם החולצות הכחולות. לא זוכרת ששרתי אותו בקהלי שירה אחרים, וגם לא בתנועת הנוער.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מבוסס על: "דניאל סמבורסקי - אדמה ושמי שמים", הספריה למוסיקה ע"ש נסימוב, 1986, עמוד 78

תיווי: הלל אילת

עבודה שירי זמרדעים

עדכון אחרון: 26.10.2024 04:14:08