בני ההר

עַל סַלְעֵי מָגוֹר מְקוֹם אִישׁ לֹא יַעֲבֹר אֲנַחְנוּ בְּנֵי הָהָר. לָנוּ שֶׁמֶשׁ אוֹר וְרוּחַ חֹפֶשׁ דְּרוֹר נִשְׁמֹר מִכָּל מִשְׁמָר. ‏ שִׁירוּ! שִׁיר הִמְנוֹן לַחֹפֶשׁ, שִׁירוּ! שִׁיר הִמְנוֹן לַדְּרוֹר! תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם תִּרְבַּץ וְצוּר אֶל צוּר נוֹרָא, הֵם לָנוּ חֵיל מִבְצָר. רוּחַ הַסְּעָרָה הִיא לָאוֹיֵב מוֹרָא וְלָנוּ – יָדִיד – בַּצָּר! שִׁירוּ!...על סלעי מגור ‏מקום איש לא יעבור אנחנו בני ההר . ‏לנו שמש אור ‏ורוח חופש דרור נשמור מכל משמר. ‏ שירו! ‏שיר המנון לחופש, שירו! ‏שיר המנון לדרור! ‏תהום אל תהום תרבץ וצור אל צור נורא, ‏הם לנו חיל מבצר. רוח הסערה ‏היא לאויב מורא ולנו - ידיד - בצר !

מבוסס על: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", כתר, 1990, עמוד 106