אלימלך (מילים: מוהר)

הָיֹה הָיָה פַּעַם הֵלֶךְְ, קָרְאוּ לוֹ אֱלִימֶלֶךְ. הָיָה בּוֹ מִין כִּשּׁוּף, לִהְיוֹת פָּשׁוּט אָהוּב. הָיָה דַּלְפוֹן וָמֶלֶךְ, בָּחוּר עִם דָּם וָמֶלַח. עָלָיו הַנְּעָרוֹת בַּלֵּיל הָיוּ חוֹלְמוֹת. אֱלִימֶלֶךְ פֹּה, אֱלִימֶלֶךְ שָׁם, אֱלִימֶלֶךְ - זֶה לֹא סְתָם. אִם נִדְמֶה לָךְ אֵי, אֱלִימֶלֶךְ אֵי - הַבָּחוּר שׁוּב נֶעֱלַם. אֱלִימֶלֶךְ - שֹוּב עָשָׂה וַיֵּלֵךְ, אֱלִימֶלֶךְ - הֵן הָיִיתָ מֶלֶךְ. לָמָּה זֶה תִּבְרַח? אֵלִי מְמֻלָּח! אֱלִימֶלֶךְ, פְּרֹס מִמֶּנִּי פֶּלַח, אֱלִימֶלֶךְ, פְּרֹס מִמֶּנִּי פֶּלַח, כִּי אֲנִי תַּפּוּז שֶׁל מֵאָה אָחוּז. הָיֹה הָיָה פַּעַם הֵלֶךְְ, קָרְאוּ לוֹ אֱלִימֶלֶךְ. בָּחוּר דְּנָן אָהַב, לִסְחֹב כַּפּוֹת זָהָב. וּפַעַם בְּעִיר הַפֶּלֶךְ תָּפְסוּ אֶת אֱלִימֶלֶךְ בְּעֵת שֶׁהוּא הִשְׁחִיל כַּף כֶּסֶף לַתַּרְמִיל. אֱלִימֶלֶךְ הַי, אֱלִימֶלֶךְ בַּי, אֱלִימֶלֶךְ הַמִּסְכֵּן. הוּא נִתְפַּס בַּכַּף, אַךְ הַכֹּל לַשַּׁוְא - הַבָּחוּר שׁוּב הִסְתַּנֵּן. אֱלִימֶלֶךְ - שֹוּב עָשָׂה וַיֵּלֵךְ, אֱלִימֶלֶךְ - כָּל אַנְשֵׁי הַפֶּלֶךְ צָחֲקוּ כָּל-כָּךְ: אֵלִי מְמֻלָּח. אֱלִימֶלֶךְ - הוּא דַּלְפוֹן וָמֶלֶךְ, אֱלִימֶלֶךְ - הוּא פָּשׁוּט מִין הֵלֶךְ, חֹמֶד וְחָצוּף - וְעַל-כֵּן אָהוּב. אָח! אָהוּבהיה היה פעם הלך, קראו לו אלימלך. היה בו מין כישוף, להיות פשוט אהוב. היה דלפון ומלך, בחור עם דם ומלח. עליו הנערות בליל היו חולמות. אלימלך פה, אלימלך שם, אלימלך - זה לא סתם. אם נדמה לך אי, אלימלך אי - הבחור שוב נעלם. אלימלך - שוב עשה ויילך, אלימלך - הן היית מלך. למה זה תברח? אלי ממולח! אלימלך, פרוס ממני פלח, אלימלך, פרוס ממני פלח, כי אני תפוז של מאה אחוז. היה היה פעם הלך, קראו לו אלימלך. בחור דנן אהב, לסחוב כפות(?) זהב. ופעם בעיר הפלך תפסו את אלימלך בעת שהוא השחיל כף כסף לתרמיל. אלימלך היי, אלימלך ביי, אלימלך המסכן. הוא נתפס בכף, אך הכל לשווא - הבחור שוב הסתנן. אלימלך - שוב עשה ויילך, אלימלך - כל אנשי הפלך צחקו כל-כך: אלי ממולח. אלימלך - הוא דלפון ומלך, אלימלך - הוא פשוט מין הלך, חומד וחצוף - ועל-כן אהוב. אח! אהוב