בתל אביב חזיז ורעם

בְּתֵל אָבִיב חֲזִיז וָרַעַם יָדְעוּ יָפֶה לִרְקֹד אֵי פַּעַם הֵי תַּפּוּחַ בָּא רוּחַ אֵין סוֹף מֵהָרַגְלַיִם וְלָרִקּוּד וּבַלֵּיל בְּצֵאת הַבַּחוּרִים הָעִירָה מְלַוֶּה אוֹמֵר נִקַּח נָא וְנָשִׁירָה אֶת הַטוּמְבָּה אֶת הַטוּמְבָּה אֶת הַטוּמְבָּה רָה דִי בִּים רָה דִי בָּם רָה דִי בּוּם בָּה וְטומְבָּה וְעוֹד, וְטוּמְבָּה וְעוֹד מַה טּוֹב הָיָה אוֹתָהּ לִרְקֹד אוֹתָהּ אֶפְשָׁר לִרְקֹד יוֹמַיִם וּלְהִשָּׁאֵר בְּלִי רַגְלַיִם לְהִסְתַּחְרֵר __________ _____________מַפּוּחִית רְטֻבָּה ______ כְּמוֹ מַגֶֶּבֶת אֲבָל מוֹטְל עוֹד ___ כְּמוֹ רַכֶּבֶת אֶת הַטוּמְבָּה... מֵאוֹסְטְרַלְיָה עַד גָלִיצְיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַמְבִּיצְיָה נוֹאֲמִים פֹּה, ___ים פֹּה קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים קָמִים __________ רוֹעֲשׁוֹת הָאֲרָצוֹת הַיּוֹם כְּאִלּוּ כָּל רֶגַע הָעַמִּים פִּתְאוֹם הִתְחִילוּ אֶת הַטוּמְבָּה טוּמְבָּה טוּמְבָּה... וְאָז אַתָּה זוֹכֵר אֵיךְ שָׁרוּ אֶצְלֵנוּ בְּיָמִים עָבָרוּ אֵין תַּפּוּחַ, בָּא הָרוּחַ הֵי בִּנְדֹד [?] מֵהָרַגְלַיִם לָרִקּוּד וְהָעַיִן מַתְחִילָה אֲזַי דּוֹמַעַת וְהַנֶּפֶשׁ אָז חוֹלָה מִתְגַּעֲגַעַת אֶל הַטוּמְבָּה, אֶל הַטוּמְבָּה, אֶל הַטוּמְבָּה... רָה דִי בִּים רַה דִי בָּם רָה דִי בּוּם בָּה רַק טוּמְבָּה וְטוּמְבָּה וְעוֹד... X2בתל אביב חזיז ורעם ידעו יפה לרקוד אי פעם היי תפוח בא הרוח אין סוף מהרגליים ולריקוד ובליל בצאת הבחורים העירה מלווה אומר ניקח נא ונשירה את הטומבה את הטומבה את הטומבה רה די בים רה די בם רה די בום בה וטומבה ועוד, וטומבה ועוד מה טוב היה אותה לרקוד אותה אפשר לרקוד יומיים ולהישאר בלי רגליים להסתחרר __________ _____________מפוחית רטובה ______ כמו מגבת אבל מוטל עוד ___ כמו רכבת את הטומבה... מאוסטרליה עד גליציה העולם כולו אמביציה נואמים פה, ___ים פה קומפוזיטורים קמים __________ רועשות הארצות היום כאילו כל רגע העמים פתאום התחילו את הטומבה טומבה טומבה... ואז אתה זוכר איך שרו אצלנו בימים עברו אין תפוח, בא הרוח היי בנדוד [?] מהרגליים לריקוד והעין מתחילה אזיי דומעת והנפש אז חולה מתגעגעת אל הטומבה, אל הטומבה, אל הטומבה... רה די בים רה די בם רה די בום בה רק טומבה וטומבה ועוד... X2