שָׁם בַּמִּזְרָח הֵן נִשְׁקָפָה אֵם רֻחָמָה, כְּלוּלָה, יָפָה נָוֶה שַׁאֲנָן, נֶחְמָד, נָאֶה גַּם אָב רָחוּם שָׁם יֵרָאֶה לֵךְ עַמִּי מִזְרָחָה שׁוּבָה עַמִּי אֶל אַרְצְךָ שׁוּבָה, שׁוּבָה אֶל אֱלֹהֵיךָ אֶל אַרְצְךָ אֶרֶץ פְּלָאוֹת אֶל אֱלֹהֵיךָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִזְרָחָה! מִזְרָחָה!שם במזרח הן נשקפה אם רוחמה, כלולה, יפה נווה שאנן, נחמד, נאה גם אב רחום שם ייראה לך עמי מזרחה שובה עמי אל ארצך שובה, שובה אל אלוהיך אל ארצך ארץ פלאות אל אלוהיך אלוהי צבאות מזרחה! מזרחה!

מילים: ג'. בלוסטון
לחן: פנחס יאסינובסקי

שָׁם בַּמִּזְרָח הֵן נִשְׁקָפָה

אֵם רֻחָמָה, כְּלוּלָה, יָפָה

נָוֶה שַׁאֲנָן, נֶחְמָד, נָאֶה

גַּם אָב רָחוּם שָׁם יֵרָאֶה

לֵךְ עַמִּי מִזְרָחָה

שׁוּבָה עַמִּי אֶל אַרְצְךָ

שׁוּבָה, שׁוּבָה אֶל אֱלֹהֵיךָ

אֶל אַרְצְךָ אֶרֶץ פְּלָאוֹת

אֶל אֱלֹהֵיךָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת

מִזְרָחָה! מִזְרָחָה!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

על השיר

הטקסט נדפס לצד שירי זמר בשירון "חנינא", ואותר גם בפנקס תלמיד/ת גימנסיה הרצליה - שניהם משנות העשרים. אליהו הכהן במאמרו כיצד הפכה "התקווה" להמנון מציין את מחבר המילים פנחס יאסינובסקי, אך לפי פרסום הדפוס בהוצאת "רננה" בארצות הברית משנת 1949, יאסינובסקי הוא המלחין ואילו המילים מאת ד"ר J. Bluston. על התווים נרשם: המנון למדינת ישראל. ייתכן שהלחן שנדפס היה כבר אז ותיק, וייתכן לא פחות שיאסינובסקי חיבר לחן חדש לטקסט ותיק, ושהלחן הישן אינו בידינו.

בנוסף, בכרך א' של הספר "זכרון שאלוניקי" שיצא בשנת תשל"ב (1972) בעריכת דוד רקנאטי רשום כי השיר שימש בסלוניקי כהמנון תנועת "המזרחי" בלחן המלחין המקומי יצחק ציון, וכי הטקסט נלקח מפרסום של תנועת "המזרחי" בשם "התורן". עיתון זה יצא בשנים תרע"ג עד תרפ"ו (1913 עד 1926) בניו יורק, והדבר מסתדר עם זיהוי מחבר המילים כיהודי אמריקאי.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים