הרועה

הָיֹה הָיָה רוֹעֶה וַאֲפִלּוּ עֵז לֹא הָיְתָה לוֹ אַף שׁוֹט לֹא הָיָה לָרוֹעֶה רַק כָּרִים יְרֻקִּים רַק אָחוּ וַיֵלֵךְ הָרוֹעֶה לְבַקֵּשׁ לוֹ עֵז לִגְדֹעַ לוֹ שׁוֹט, לִגְדֹעַ לוֹ שׁוֹט וַיֵלֵךְ הָרוֹעֶה לִגְדֹעַ לוֹ שׁוֹט אֶת כָּל רַחֲבֵי הָאָרֶץ הָלַךְ הוּא עִם שַׁחַר בָּהִיר לְיַד כְּפָר מְלַבְלֵב עֵז לְבָנָה מָצָא לוֹ מִצַּמֶּרֶת אַלּוֹן לְיַד תְּכֵלֶת הַיְּאוֹר עָנָף צָעִיר גָּדַע לוֹ וַיֵלֵךְ הָרוֹעֶה וַיַחֲזֹר בְּדַרְכּוֹ שִׂמְחָתוֹ מֵרַחֲבֵי כָּל הָאָרֶץ גָּדְלָה וְהָיָה כִּי חָזַר הָרוֹעֶה אֶל בֵּיתוֹ הַכָּרִים הַיְּרֻקִּים יָבְשׁוּ נָבֵלוּהיה היה רועה ואפילו עז לא הייתה לו אף שוט לא היה לרועה רק כרים ירוקים רק אחו וילך הרועה לבקש לו עז לגדוע לו שוט, לגדוע לו שוט וילך הרועה לגדוע לו שוט את כל רחבי הארץ הלך הוא עם שחר בהיר ליד כפר מלבלב עז לבנה מצא לו מצמרת אלון ליד תכלת היאור ענף צעיר גדע לו וילך הרועה ויחזור בדרכו שמחתו מרחבי כל הארץ גדלה והיה כי חזר הרועה אל ביתו הכרים הירוקים יבשו נבלו