שיר הזורע

שְׁכַב נָא גַּרְגֵּר קָטָן בְּקִבְרְךָ הַצַּר יָבוֹא יוֹם וּבָאתָ לְגֹרֶן מָלֵא בַּר אַל-נָא חֲבִיבִי תִּפְחַד מִגְּשָׁמִים וָקֹר! יוֹם יָבוֹא תִּפְרָחָה וְיָנַקְתָּ חֹם וָאוֹר אַל, יְקָרִי, תִּפְחַד תִּרְקַב הֵן לֹא לָעַד בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ תִּגְדַּל מְלֵא-כּוֹח וּלְשַד בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ תִּגְדַּל וְשָׁאַפְתָּ רוּחַ צַח וְשִבָּלְתְּךָ הַמְּלֵאָה עַד לָאָרֶץ תִּשַּׁחשכב נא גרגר קטן בקברך הצר יבוא יום ובאת לגורן מלא בר אל-נא חביבי תפחד מגשמים וקור! יום יבוא תפרחה וינקת חום ואור אל, יקרי, תפחד תרקב הן לא לעד באור השמש תגדל מלא-כוח ולשד באור השמש תגדל ושאפת רוח צח ושיבולתך המלאה עד לארץ תישח