פזמון הזקן

א. זְקַנְקַנִּי הֲדָרִי לוּ תִּהְיֶה לִי בָּרִיא לוּ תִּגְדַּל וְתִפְרַח וְתַצְלִיחַ כִּי עַסְקָן צִבּוּרִי בְּלִי זָקָן צִבּוּרִי שׁוּם טוֹבָה לַצִּבּוּר לֹא יַצְמִיחַ כִּי יוּבָא לִי עִנְיָן, אִם גָּדוֹל אִם קָטָן אֶתְיַעֵץ בַּזָּקָן, אֲמַשְׁמֵשׁ בּו אַל נָא אַל יְדִידִי תִּסְתַּכֵּל בַּזְּקַנְקַן הִסְתַּכֵּל נָא בְּמַה, מַה שֶּׁיֵשׁ בּוֹ הוּא עוֹזֵר לִי בַּכֹּל, מִין כֹּחַ יֵשׁ בּוֹ פְּסִיכוֹלוֹגִי וְגַם פוֹטוֹגֵנִי לִפְעָמִים אֲנוֹכִי בְּעַצְמִי מִתְבַּיֵּשׁ הַזָּקָן הוּא פִּקֵּחַ מִמֶּנִּי פזמון: גַּם נְעָרִים, גַּם יְשִׁישִׁים הַקִּנְאָה בָּהֶם תִּלְהַט זְקָנִי כְּעֵדֶר תְּיָשִׁים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד בְּנוֹת צִיּוֹן מִכָּל חַלּוֹן תְּנוֹפֵפְנָה בְּיָדָן כְּתַפּוּחַ בֵּין עֲצֵי הַגַּן כֵּן אֲנִי בַּזָּקָן ב. הַזָּקָן, רַבּוֹתַי, מְסֻכָּן רַבּוֹתַי אֶת דְּרָכָיו מִי מֵבִין וְיוֹדֵעַ הוּא צוֹמֵחַ לֹא רַק עַל חֶלְקַת לְחָיַי אֶלָּא גַּם עַל תּוֹרות וְאִידֵיאוֹת [אולי צ"ל היחיד: עַל תּוֹרָה וְאִידֵיאָה] מְזַמֵּר הָעוֹלָם מִזְמוֹרוֹ הַיָּשָׁן עַל שָׁלוֹם וּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמִזְמוֹר הַשָּׁלוֹם אוֹיָה, יֵשׁ כְּבָר זָקָן אַךְ מַדּוּעַ עוֹד אֵין לוֹ רַגְלַיִם? גַּם אֶצְלֵנוּ יֶשְׁנָם עִנְיָנִים עֲדִינִים וְתָכְנִית יְדוּעָה וּמְהֻלֶּלֶת אַךְ בְּעוֹד בָּהּ שׁוֹקְלִים אַךְ בְּעוֹד בָּהּ דָּנִים הִיא בֵּינָתַיִם זַָקָן מְגַדֶּלֶת פזמון: גַּם נְעָרִים גַּם יְשִׁישִׁים... ג. הַכָּבוֹד, רַבּוֹתַי לֹא אֵלָיו אֶתְכַּוֵּן לֹא אֲנִי אֶדְרְשֶנּוּ בְּכֹחַ אֶלָּא מַה? הַזָּקָן כִּי רָאוּי הַמִּסְכֵּן עַל סַנְטֵר שֶׁל מִינִיסְטֶר לִצְמֹחַ אַךְ יָבוֹא עוֹד הַיּוֹם לֹא רָחוֹק הוּא מִכָּאן יִשְׂרָאֵל דַּרְכֵיהֶם יְתַקֵּנוּ אָז נִשְׁכַּב בַּזָּקָן וְנָקוּם בַּזָּקָן וְנִחְיֶה בַּזָּקָן אֶת חַיֵּינוּ כִּי יָבוֹאוּ לִשְׁאֹל מַה פָּעַלְתִּי אֲנִי אֶכְעַס וְאֶצְעַק: עַם הָאָרֶץ אַל נָא בִּי תִּסְתַּכֵּל, תִּסְתַּכֵּל בִּזְקָנִי גַּם אֲנִי מְיַעֵר אֶת הָאָרֶץ פזמון: גַּם נְעָרִים...א זקנקני הדרי לו תהיה לי בריא לו תגדל ותפרח ותצליח כי עסקן ציבורי בלי זקן ציבורי שום טובה לציבור לוא יצמיח כי יובא לי ענין אם גדול אם קטן אתייעץ בזקן אמשמש בו אל נא אל ידידי תסתכל בזקנקן הסתכל נא במה מה שיש בו הוא עוזר לי בכול מין כוח יש בו פסיכולוגי וגם פוטוגני לפעמים אנוכי בעצמי מתבייש הזקן הוא פיקח ממני פזמון גם נערים גם ישישים הקנאה בהם תלהט זקני כעדר תיישים שגלשו מהר גלעד בנות ציון מיכל חלון תנופפנה בידן כתפוח בין עצי הגן כן אני בזקן ב הזקן רבותי מסוכן רבותי את דרכיו מי מבין ויודע הוא צומח לא רק על חלקת לחיי אלא גם על תורות ואידיאות [אולי צל היחיד על תורה ואידיאה] מזמר העולם מזמורו הישן על שלום ומלכות השמיים למזמור השלום אויה יש כבר זקן אך מדוע עוד אין לו רגליים גם אצלנו ישנם עניינים עדינים ותכנית ידועה ומהוללת אך בעוד בה שוקלים אך בעוד בה דנים היא בינתיים זקן מגדלת פזמון גם נערים גם ישישים ג הכבוד רבותי לא אליו אתכוון לא אני אדרשנו בכוח אלא מה הזקן כי ראוי המסכן על סנטר של מיניסטר לצמוח אך יבוא עוד היום לא רחוק הוא מכאן ישראל דרכיהם יתקנו אז נשכב בזקן ונקום בזקן ונחיה בזקן את חיינו כי יבואו לשאול מה פעלתי אני אכעס ואצעק עם הארץ אל נא בי תסתכל תסתכל בזקני גם אני מיער את הארץ פזמון גם נערים