בְּנֵי הַכְּפָר יוֹצְאִים בַּסָּךְ
יְבוּלֵנוּ יְבֹרַךְ.
חַג לַכֶּרֶם, חַג לַפְּרִי,
חַג לָעֵמֶק הָעִבְרִי.
עַל רֹאשֵׂנוּ אוֹר מָתֹק
וּבְפִינוּ שִׁיר וּצְחוֹק.
הַגְּפָנִים כָּבְדוּ מְאֹד
בְּעִטּוּר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת.
טוֹב לִזְרֹעַ, טוֹב לַחְרֹשׁ,
טוֹב לִשְׁתוֹת אֶת הַתִּירוֹשׁ.
מִי יָצַר אֶת הַמְּחוֹלוֹת
לְרַגְלֵינוּ הַקַּלּוֹתבני הכפר יוצאים בסך
יבולנו יבורך.
חג לכרם, חג לפרי,
חג לעמק העברי.
על ראשנו אור מתוק
ובפינו שיר וצחוק.
הגפנים כבדו מאוד
בעיטור האשכולות.
טוב לזרוע, טוב לחרוש,
טוב לשתות את התירוש.
מי יצר את המחולות
לרגלינו הקלות
מילים: לאה גולדברג
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: אברהם דיאמנט
|
על השיר
ראו את השיר בלחן נסימוב
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
מתוך: "במעלה" כרך כ' גליון 9-10 (457-458) יום א' ה' בסיון תש"י 21.5.1950
עדכון אחרון: 26.04.2022 10:24:33
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם