שיר פרטיזנים

בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ בַּיַּעַר בְּעֹרֶף הַצָּר הַכּוֹבֵשׁ בְּזַעַף וָקֶצֶף וָסַעַר זוֹחֶלֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָאֵשׁ. קָפָא בְּדַרְכֵּנוּ הַפֶּלֶג הַחֹרֶף אָסוּר בְּסוּפוֹת וָרֹד הוּא הַנֹּגַהּ בַּשֶּׁלֶג מִדַּם חֲלָלִים וּשְׂרֵפוֹת. לְפֶתַע שָׁרַק מְפַקְּדֵנוּ: "הֱיוּ קַשּׁוּבִים וְעֵרִים! הַנֶּשֶׁק נָכוֹן בְּיָדֵינוּ, הִכּוֹנוּ לַקְּרָב, חֲבֵרִים!" הָיָה מְפַקְּדֵנוּ אִישׁ פֶּלֶא שַׁתְקָן וּמוּזָר בִּדְרָכָיו יָדַעְנוּ לִבּוֹ הוּא לֵב סֶלַע אַךְ רַךְ וְחַנּוּן לְאֶחָיו. וְכָכָה קָרָא בַּמַּחְתֶּרֶת בְּקוֹל שֶׁל בִּטְחָה עֲמֻקָּה: "קָדִימָה, אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת נָמוּת, לֹא נִתֵּן אֶת מוֹסְקְבָה!" נָפַל הַמְּפַקֵּד לְעֵינֵינוּ, אָמַרְנוּ אֲזַי אָח אֱלֵי אָח: "הַסְּגָן, קוּם וּפְקֹד נָא עָלֵינוּ! הָאוֹיֵב אֶת מוֹסְקְבָה לֹא יִקַּח!"בדרך לא דרך ביער בעורף הצר הכובש בזעף וקצף וסער זוחלת שרשרת האש. קפא בדרכנו הפלג החורף אסור בסופות ורוד הוא הנוגה בשלג מדם חללים ושרפות. לפתע שרק מפקדנו היו קשובים וערים הנשק נכון בידינו היכונו לקרב חברים היה מפקדנו איש פלא שתקן ומוזר בדרכיו ידענו לבו הוא לב סלע אך רך וחנון לאחיו. וככה קרא במחתרת בקול של בטחה עמוקה: קדימה אין דרך אחרת נמות לא ניתן את מוסקבה נפל המפקד לעינינו אמרנו אזי אח אלי אח הסגן קום ופקוד נא עלינו האויב את מוסקבה לא ייקח

תווי השיר ומילות הבית הראשון, בכתב ידו של מאיר נוי ז"ל, תודה לאורי יעקובוביץ'.