מילים: ישראל יברוביץ
לחן: דוד בייגלמן כתיבה: 1940
|
מקהלה מעורבת של בית"רים 
אקורדיון: אקורדיוניסט/ית לא מזוהה
שנת הקלטה: 195X ההקלטה אותרה על סליל ישן במכון ז'בוטינסקי והומרה לפורמט דיגיטלי בידי בנג'מין רוט. תודה לגרשון סתיו. נשמח לקבל מידע על ההקלטה. נכלל בהקלטה ממקור לא מזוהה שירי בית"ר |
בני הנדל 
ליווי: להקה כלית מתוך תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1975
ביצוע של השיר בשפת המקור (יידיש)
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתדברי המשורר (מתוך מאמר ב"מעוז", בטאון בית"ר בארץ ישראל, 8.2.1971):
[...] היינו מזדמנים לעתים – 'הציונים' – באחת מפינות הצריף ומשיחים, מעלים זיכרונות או מביעים דעות וכיסופים לעתיד. בעיקר היינו שרים, בלחש, שירים, שירי –ציון. ואין דבר המרגש ומביא לדמעות כמו שיר, המושר במחתרת [...] בימים ההם התחילו צצות במוחי מילים חדשות של שיר, שעוד לא היה קיים. כנראה, שמשהו היה חסר לי בשירים הישנים, משהו לא סיפק את רוחי. והמילים החדשות צצות ומנקרות במוחי [...] לא היה לי עט או עיפרון ואף פיסת נייר הייתה דבר יקר המציאות. וגם לא היה צורך בזה: דברים כאלה מוטב שלא יירשמו על גבי נייר, כי עלולים להיות בנפש הכותב.
ובכן, צצו המילים ועלו בראשי, כשאני מלטש אותן, מחבר לחרוזים, עד שהפכו לשיר. הייתה מנגינה משיר אידי שחיבבתי והיא נראתה לי מתאימה למילים של שירי החדש וכך "פיזמתי" לי את המילים במסגרת המנגינה הזאת. (זהו השיר "יידן שמידן" לפי המנגינה של דוד בייגעלמאן). שיננתי לעצמי בלחש את השיר בכמה לילות על משכבי, עד שזכרתיו והיה שגור בפי כהלכה. אחר כך "גיליתי" את דבר השיר לכמה מחבריי והיינו שרים אותו בלחש, כשהיינו מזדמנים יחדיו, והוא הפך בשבילנו מעין המנון [...]"
(תודה לגרשון סתיו, חוקר שירי בית"ר והמחתרות)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
במאמרו "בטייגת סיביר הקפואה נכתב פיוט מרגש שכולו געגוע לציון" דן גרשון סתיו, חוקר שירי בית"ר והמחתרות, בשירים הבאים:
המאמר פורסם בעיתון "האומה" בעריכת יוסי אחימאיר, גליון 227.