אֲנִי אֻמְלָלָה עַד מְאֹד
כִּי לֹא אֵדַע לִשְׂחוֹת
קְרָשִׁים וּפַחִים, גַּלְגַּלִּים מְנֻפָּחִים
וּמְאֹד מְלֻכְלָכִים.
הוֹי אֲנָשִׁים טוֹבִים
אוּלַי בְּיֶדְכֶם לִי עֵצָה
הוֹי, אָנָּא חַבְרַיָּא, נָא הָבוּ עֵצָה
לִשְׂחוֹת אֲנִי כֹּה חֲפֵצָה.אני אומללה עד מאוד
כי לא אדע לשחות
קרשים ופחים גלגלים מנופחים
ומאוד מלוכלכים
הוי אנשים טובים
אולי בידכם לי עצה
הוי אנא חבריא נא הבו עצה
לשחות אני כה חפצה
מילים: משה טבנקין
לחן: עממי אשכנזי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
סמדר כרמי-גיברמן  |
מור כרמי 
על השיר
מושר בלחן אבינו מלכנו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תיווי: יואב בלינסקי
עדכון אחרון: 04.09.2024 00:01:49
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם