שיר המעלות (לחן לייב גלנץ)

בְּשׁוּב אֲדֹנָי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים שׁוּבָה אֲדֹנָי אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיובשוב אדוניי את שיבת ציון היינו כחולמים אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל אדוניי לעשות עם אלה הגדיל אדוניי לעשות עימנו היינו שמחים שובה אדוניי את שביתנו כאפיקים בנגב הזורעים בדמעה ברינה יקצורו הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו